ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו
בלי בושה לא תיתכן חרטה אמיתית על התנהגות אסורה ופסולה ולא תיתכן תקווה לחזרה בתשובה ולתיקון אותה התנהגות בעתיד. המילים "בושה" ו"כלימה" מופיעות שוב ושוב בתפילות שלנו וממלאות תפקיד מרכזי בתחינה שלנו לקב"ה בשמים למחול לנו, בייחוד ביום הכיפורים. מושג בושת הפנים מופיע גם בכל דברי נביאי ישראל ובספר תהילים. התנהגות עזת פנים וגישה חצופה נחשבות לאחת מתכונות האופי הגרועות ביותר שיכולות להיות ליהודי.
דוד המלך מעולם לא הרשה לעצמו לשכוח את השגיאות שעשה. בזכות תחושת הבושה הפנימית שלו השגיאות האלה ליוו אותו תמיד בלבו ובמוחו. למעשה, אותה תחושה מתמדת של בושה מפני האל היא סימן ההיכר של הרוחניות של דוד המלך ושל הישגיו. לכן בושה היא תכונה חיובית, מבחינה רוחנית ומוסרית.
אם כך, השאלה היחידה שנשאלת היא במה אדם צריך להתבייש. כאן הגבול בין תחושת בושה להתנהגות מבישה נחצה לא פעם, לצערנו, כאשר אנשים נוקטים בצדקנות מדומה ומזילים דמעות תנין. התנהגות פושעת צריכה להשאיר את האדם עם תחושת בושה קבועה כל חייו. לדאבון הלב, לא פעם זה לא קורה ולכן החיים שאדם מנהל אחר-כך נעשים מבישים.
חבר קונגרס אמריקני יהודי הכריז אחרי תקרית המשט לעזה שהוא מתבייש להיות יהודי עכשיו. הוא דומה, כמובן, ליהודים רבים שאין להם שום קשר אמיתי לחיים היהודים או למסורת. הוא מתבייש בהיותו יהודי מפני שלהיות יהודי בעולם ה"מודרני, המתקדם וההומניסטי", בחברה השקרית והצבועה שלנו, זה מאוד לא נוח. לאלה שמתביישים להיות יהודים ושרואים בקיומה של מדינת ישראל "טעות" שצריך לתקן אותה אין תחושת בושה אמיתית. הם רק עוסקים בהתנהגות מבישה ובאמירות שגובלות בהתאבדות.
יהודים רבים אינם מתביישים להפר בפומבי את העקרונות של ההתנהגות המוסרית שהתורה קבעה, אבל הם אומרים שהם מתביישים בגלל העובדה שהאו"ם, ארצות אירופה, משרד החוץ של ארה"ב והתקשורת הליברלית לא אוהבים אותנו. העם היהודי הוא עם גאה שיודע להתאושש במהירות, עם ששרד את כל הרדיפות וכל הניסיונות להשמיד אותנו. יהודים שמתביישים ביהדות, במדינה היהודית, במצוות התורה, בהופעות פומביות של יהודים שנראים כמו יהודים מתנהגים התנהגות מבישה ויוצאים בהכרזות ספוגות שנאה. אפשר לחוש בושה והשפלה בעקבות התנהגות של יהודים מסוימים, ולצערנו היו באחרונה מקרים רבים של יהודים שהיו מעורבים בשערוריות מס וכספים, אך אין שום הצדקה להתבייש ביהדות, בתורה ובזכות להיות יהודי. אסור להתבלבל בין יהודים ליהדות או בין רבנים לדת. הסתכלות נבונה על הדברים תאפשר לאדם להבדיל בין תחושת בושה ראויה להידרדרות לתהומות של מעשים מבישים.
אני חושב שעל זה חשבו חז"ל כשאמרו שהיעדר בושה מעיד על כך שחיבור של יהודי למעמד הר סיני נותק. יש הרבה התנהגות מבישה בחברה שלנו היום. בחברה המודרנית כבר לא נשארו סטיגמות. התלמוד מייעץ לאנשים שנמצאו אשמים בהתנהגות פסולה להוריד פרופיל, לעזוב את העיר, כביכול, ולא להמשיך, ברוב חוצפה, לחיות שם כאילו לא קרה דבר. מנה בריאה של בושה יכולה להוביל לגאולת הנפש. היעדר בושה עלול להוביל להתנהגות מבישה בעתיד. כשאנחנו לא מרשים לחברה לקבוע אמות מידה להתנהגות, כפי שעשתה התורה, אנחנו גורמים לניוון מוחלט של יכולת האדם לפתח תחושת בושה בריאה. גאווה וזהות הם מרכיבים מרכזיים בנפשו של כל יהודי. ובאופן פרדוקסאלי, דווקא הגאווה והזהות הן שמעניקות לאדם את החוזק ואת הכנות שהוא צריך כדי לחוש תחושת בושה בריאה שבאמצעותה יוכל לשפר את חייו במובן המוסרי והרוחני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
