ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
בין שני הנושאים נכתבו שתי מצוות: "לא תחללו את שם קודשי", ומצות עשה "ונקדשתי בתוך בני ישראל" - מצוות שדורשות מאדם מישראל במצבים מסוימים למסור את נפשו למען אמונתנו. היהדות אינה דת של שעשוע או בילוי, התורה תובעת מהאדם ציות מושלם לבצע את הצווים האלוקיים עד כדי מסירות נפש בנסיבות מסוימות, לדוגמא אם יהודי לא מוסר את נפשו מלעבוד עבודה זרה כשנוכרים מכריחים אותו, הוא עובר על הלאו של "לא תחללו", אומנם אין בית דין מענישים אותו היות והיה אנוס, אבל עבר על הלאו וביטל מצות עשה של קידוש ה'. ואם עשה את המעשה ברבים, אזי נמצא שחילל את ה' בציבור שזו העבירה החמורה ביותר, שלא מתכפר לו בעולם הזה עד יום מותו אפילו אם עשה תשובה. דרישה זאת של מסירות נפש, אומרת הגמרא, זו דרישה רק לגבי ישראל, נוכרי שאף הוא מצווּה שלא לעבוד ע"ז, אם מכריחים אותו - אינו מצווּה למסור את נפשו. מסירות נפש למען כבוד שם שמים, ירשו בני ישראל מעקדת יצחק, אבל אי אפשר לדרוש זאת ממי שאינו מצאצאיו.
שתי המצוות הללו הן מדרגות השיא שאדם יכול לעשות במצבים קשים למסור את נפשו עבור אמונתו. אין למצוות אלו גדרים מדוייקים כפי שמקובל בשאר מצוות, כפי שלדוגמא בשבת ישנו איסור עשית מלאכה, וישנם גדרים מדוייקים מה נקראת מלאכה וכן יש שיעורים לכמות העשייה וכן בעניין אכילה כמה אדם צריך לאכול ומה אסור לאכול. לעומת זאת בחילול ה' אין גדר מדוייק, אלא כל התנהגות של אדם שמצפים ממנו שינהג אחרת והוא מתנהג לפי חולשתו, זה נקרא חילול ה'. כפי שהרמב"ם כותב (הלכות יסודי התורה פ"ה), וכן בקידוש השם - לא רק אם אדם מסר את נפשו על אמונתו זה קידוש ה', אלא כל התנהגות של אדם בישראל שמתנהג בישרות ובאמונה ודיבורו בנחת עם הבריות, ועל כל צעד ושעל שלו רואים הבריות שיש לפניהם דמות אצילית המקרינה יושר ואהבת הבריות ועשיית חסד ואמת, מה שמביא את הרואים לכבד את התורה שחינכה אותו והביאתו למדרגה הזאת - זה נקרא קידוש ה'.
הלוואי שנזכה כולנו לקדש שם שמים בהתנהגותנו באורחות חיינו, ובזה נוסיף כח לפמליא של מעלה בבחינת מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
