ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נצחון אמיתי הוא כאשר מנצחים את האויב והופכים אותו לאוהב. אם רק נצחנו את האויב ודיכאנו אותו, הנצחון עדיין איננו שלם. רק כאשר הופכים את האויב לאוהב אז הנצחון שלם.
כך הדבר במלחמה פיזית, וכך הדבר במלחמה רוחנית. התרבות היוונית האלילית אשר התפתחה ביוון, תרבות של טיפוח היופי, הספורט, אולימפיאדה, התיאטרון, הספרות והשירה, ההומניזם, הסתערה על האמונה. זו היתה תרבות חיצונית יח"צנית, מגרה, מבריקה, מושכת, מרשימה. היא התפשטה במהירות על פני עמים רבים, אשר היו תחת שלטון היוונים, והיא גם חדרה לארץ-ישראל. יהודים רבים נסחפו אחריה ונעשו למתיוונים.
במבט הראשון, ההתפתחות התרבותית היוונית היתה מנוגדת ניגוד גמור לתורת ישראל, וכדברי בעל "חובות הלבבות": "חורבן הנפש בתיקון הגוף ותיקון הנפש בחורבן הגוף", כי הנפש והגוף תרתי דסתרי המה. מי שעוסק בגופו, מי שעוסק בחיצוניות, ביופי, בספורט, ושקוע בזה, הוא מואס בעולם הרוחני.
אך כח האמונה היהודי גבר וניצח, והניצחון היה בזה שהאמונה הישראלית כבשה את צדדי המעלות של התרבות היוונית והכניסה אותה תחת כנפי השכינה. יש מקום ליופי, אבל לא כערך בפני עצמו, אלא יש לגלות ולפאר את התוכן האלקי - "יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם" נאמר. ופירשו חכמינו: "יפיפותו של יפת באהלי שם". ועל כן אמרו במשנה במסכת מגילה דף ח: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. כלומר אסור לכתוב תורה ונביאים וכתובים בלשון אחרת אלא ביוונית בלבד.
יש מקום לחיזוק הגוף, אבל לא כמטרה בפני עצמה, אלא על-מנת לחזק את הנשמה. נשמה בריאה בגוף בריא. יש מקום לפיתוח האומנויות, אבל לא כמטרה בפני עצמה, אלא כדי לגלות על ידם רעיונות אמוניים.
כך נכסי תרבות היוונים גוירו ונעשו לרקחות ולטבחות לתורה ולאמונה. נמצא כי הנצחון על היוונים הגדיל (וקידם) את הופעת האמונה היהודית והרחיב את גילויה באמצעות הכלים שפיתחו היוונים.
כך הדבר נמשך בכל עת מאז ועד עתה. בכל מאבק רוחני שבין ישראל לעמים, לא רק שעם ישראל עומד בו והודף אותו, אלא שמכל התמודדות רוחנית מפיק עם ישראל עוד עוצמה ועוד גדולה של אמונה.
מהימים ההם לזמן הזה. גם כיום ההתפתחות המדעית העצומה והתפתחות התנועות הרוחניות החברתיות, כמו שאיפות החופש, ההומניות, הדמוקרטיה, השוויון, אשר נושאיהן עומדים במלחמת תרבות כנגד אנשי האמונה והתורה בישראל. גם היום כאז, הנצחון מובטח לתורת ישראל, לדרך ה' העליונה. מכל ההתפתחות המדעית והרוחנית החברתית, ילקחו המעלות החיוביות והם יעשירו את הופעתה של האמונה באור חדש. כמו שהטכנולוגיה משרתת את הופעת התורה, כך גם ההתפתחות הרעיונית חברתית, אף היא תזדכך והתכנים הטובים שבה יסייעו להופעתה של התורה בכל עומקה ורוחבה.
נמצא כי ההלל וההודאה בזמן הזה אינו רק על הישועה שהיתה בימים ההם, אלא על הגילוי שנתגלה, שכל מה שמתרחש, הכל לכבודו ית', וגם אם בתחילה נראה כאילו להפך הוא, בסופו של דבר מתברר כי הכל לכבודו. אין דבר בעולם שיוצא כביכול משליטתו של רבש"ע. ממילא אין דבר בעולם שאינו חלק מגילוי כבודו יתברך שמו.
הכרה זו נוטעת בטחון ומסירה את הפחד והחרדה מסכנות רוחניות המתחדשות מדור לדור, כי הכל מכוון לטובה, הכל מכוון לגילוי ה' בעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












