ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
לדאבון הלב, יום הזיכרון לחללי צה"ל ולקורבנות הטרור איננו זקוק לזיכרון, מפני שהמציאות הזאת נמשכת בחיינו בישראל גם היום. אך הניכור של חלק גדול מהעולם היהודי מדתו, ממצוותיו וממסורותיו יצר מצב מסוכן של שיכחון בתוך הקבוצה הזאת. כבר יש יהודים ששכחו את השואה, ויש אפילו כאלה שמפקפקים בה, שמבקשים שנושא השואה יישכח ולא יידון שוב ושוב. די כבר! הם צועקים. תפיסה כזאת תוביל במהרה להכחשת השואה היהודית בשם הסולידאריות עם גורמים פרוגרסיביים רדיקליים יותר של המערב ושל העולם המוסלמי.
אשר ליום העצמאות של מדינת ישראל, חלקים גדולים בעולם היהודי מתעלמים ממנו ממניעים תיאולוגיים, פוליטיים ופסיכולוגיים עמוקים. יהודים בשמאל הקיצוני מכנים את הקמת מדינת ישראל טעות, ויהודים רבים מהימין הדתי החרדי רואים בה משיח שקר. יהודים שמכהנים בממשלות זרות תמיד פועלים נגד האינטרסים של מדינת ישראל, ואחר-כך כותבים ספרים על הסיבות לכך שמאמציהם להשכין שלום לא נשאו פרי.
משום כך יש יהודים רבים, ובוודאי הרבה יותר לא-יהודים, שמבקשים למחוק את המאה הקודמת בהיסטוריה היהודית והעולמית ולהתחיל הכול מחדש כאילו דבר לא קרה. מדיניות שמבוססת על נקודת מבט כזאת בהכרח תהיה נטולת כל בסיס במציאות ושוגה באשליות.
בעולם האמיתי שבו אנו חיים, גורל העם היהודי כולו קשור קשר בל ינתק לרווחתה של מדינת ישראל היהודית. יותר משליש מיהודי העולם חיים כאן, ובמידה רבה, מתוכם יוצאים מורים, תלמידי-חכמים, ומנהיגים פוליטיים וחברתיים לכל העולם היהודי. לפיכך, קשר רגשי ונאמנות לקיומה של מדינת ישראל נראים לנו דרישה מתבקשת וטבעית בכל חברה יהודית.
לצערי, אלה לא קיימים אפילו כאן, במדינת ישראל עצמה. לנוכח חלק מהדברים שמופיעים בעיתונות הישראלית, בתוכניות רדיו מסוימות ובתוכניות טלוויזיה לא מעטות, אפילו חייזר ממאדים היה משתכנע שמדינת ישראל היא הנבל הגדול של העולם, מי שאחראי לכל הצרות של האנושות בימינו. הרעיון של נאמנות יהודית הפך זר למגזרים גדולים בחברה היהודית. לא מלמדים אותו. בהרבה בתי ספר יהודיים כאן ובעולם, הוא נעדר מהתוכניות של ארגונים יהודיים שפועלים בקמפוסים רבים ואיננו נוכח באווירה של הרבה בתים שמתכנים יהודיים. למען האמת, נאמנות נחשבת עניין אנכרוניסטי, משהו שעבר זמנו, שאיננו מתאים לרוחה של החברה המתורבתת של ימינו.
לפני שנים רבות, כשהייתי תלמיד בבית ספר יסודי ממלכתי בארה"ב, לימדו אותנו לזכור את המוטו האמריקני המפורסם "ארצי, לטוב ולרע, ארצי!". ברור שזה כבר לא המוטו שנלמד בבתי הספר באמריקה היום. המוטו היום היא משהו כזה: "ארצי, אם היא מתאימה לאמונות הקדומות החזקות שלי ולא סוטה מהן כהוא זה, אז ארצי!"
כשיהושע בן נון נכנס לארץ ישראל עם בני ישראל לפני אלפי שנים, התנ"ך מספר לנו שהוא נתקל באדם זר (שאחר-כך התברר שהוא מלאך שנשלח משמים). בלי לדעת את זהותו או מה כוונותיו, שאל אותו יהושע רק שאלה אחת: "הלנו אתה אם לצרינו?" אין מצב ביניים בתשובה לשאלה זו.
היא מציגה את המציאות האכזרית של החיים היהודיים ואיננה משאירה מקום לאשליות או לתשובה אוטופית, מאוזנת, נטולת נזק היקפי ומוסרנית אך בלתי מושגת. נאמנות לתורה ולמצוותיה, נאמנות לאחינו היהודים באשר הם ונאמנות לארצנו ולמדינתנו הם הערובה לקיומנו ולהמשך הצלחתנו. אולי זה נראה מיושן לדגול בנאמנות בעולם המוזר של ימינו, אך גם נאמנות למושג הנאמנות עצמו היא מרכיב חיוני בחיים היהודיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
