ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אין אומרים תחנון בניסן ואסור גם לומר תפילת צידוק הדין או לשאת הספדים. זה חודש של התחדשות וגאולה, של שמחה ותקווה לטוב. אסור להרהר באירועים רעים מן העבר, וכל יהודי צריך לשאת עיניים קדימה בתקווה.
התורה אומרת "היום אתם יוצאים בחודש האביב". לוח השנה היהודי עצמו מותאם כך (שבעה חודשים מעוברים בכל מחזור של 19 שנים) שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב בארץ-ישראל. לולא הציווי הזה, לוח השנה יכול היה להיות לוח ירחי טהור, שבו החגים כל הזמן נודדים לאורך השנה, כפי שקורה בלוח השנה הירחי של המוסלמים.
האביב וחג הפסח מביאים איתם מסר של התחדשות, של אנרגיה חדשה, של צמיחה לתוך תקופה חדשה שמביאה איתה הזדמנויות ליצירתיות ולהשגת הישגים. התורה והטבע יוצרים זוג הרמוני שכל פרט בו אמור להאיר, להסביר ולחזק את הערכים והלקחים שמלמד האחר. הרעיון הזה בולט בתכונות הייחודיות של חודש ניסן.
השנה, שנת התשס"ט, יש בחודש ניסן מאפיין טבעי מיוחד - ברכת החמה. הטקס והברכה מתקיימים פעם ב-28 שנים, ותמיד ביום רביעי בשבוע. הפעם זה יוצא בערב פסח. כל 28 שנים, השמש, כוכבי הלכת הסמוכים לה והירחים במערכת השמש שלנו חוזרים פחות או יותר לאותו מיקום יחסי שהיה להם בשעת בריאת העולם.
בברכה הפשוטה שאנחנו אומרים בבוקר, "עושה מעשה בראשית", בברכה על כך שהקב"ה ממשיך לברוא את היקום בכל יום ויום, אנחנו מכירים בעובדת הבריאה ובקיומו של בורא. זה אישור לאחד מעיקרי האמונה של היהדות - האמונה במציאות בורא עולם.
השנה תהיה זו הקדמה הולמת לסדר פסח שמתקיים באותו הערב, מפני שבסדר יש ביטוי לתכונה נוספת של הקב"ה, כביכול, שהיהדות מדגישה, ההשגחה המיוחדת שלו על עם ישראל והתפקיד המיוחד שהטיל עליו הקב"ה בהיסטוריה האנושית. בדרך זו חודש ניסן מייצג שתי תפיסות ביהדות: האוניברסלי והכללי מול הפרטי והלאומי. הייצוג הזה, של שתי השקפות שונות, לכאורה, של תפקיד האל בענייני בני האדם הוא מה שמפריד את היהדות משאר הדתות.
אלקי ישראל הוא האלקים של כולם, של הטבע ושל היקום כולו. זה הוא עיקרון חשוב שאנחנו למדים מחודש ניסן.
חודש ניסן פותח לנו שער לראות גדולה רוחנית. הוא מאפשר לנו לראות את יד האלקים, כביכול, שמתערבת בענייני האדם ובהיסטוריה האנושית. הוא גם נותן לנו מושג איך הקב"ה עושה צדק בעולם הזה, עם אומות ועם יחידים. לפעמים, כמו במקרה של פרעה ושל המצרים, הדין הוא פומבי, מפורסם ולא ניתן להכחשה או לפרשנות. במקרים אחרים, הוא בולט פחות ולא תמיד מובן או מיידי. אך התורה מלמדת אותנו שהצדק תמיד נעשה. במסכת אבות מסופר ששליח מבית דין של מעלה מופיע בכל יום בעולמנו כדי לגבות מבני האדם את מה שאנחנו חייבים לבית דין של מעלה בשכר ובעונש.
אבל בחודש ניסן אנחנו שמחים, מפני שהחודש הזה מגלה לנו בפירוט ברור את עד כמה מדויק וצודק משפט האלקים. משום כך, בחודש ניסן אנחנו מוצאים אישור לאמונתנו באלקים צודק, גם אם בלתי מובן. אולי זאת הסיבה שהתורה קבעה את חודש ניסן לראשון לכל חודשי השנה, ולא רק מבחינה כרונולוגית אלא גם מבחינה סמלית וחינוכית. החודש הזה ניתן לנו על ידי הקב"ה כמתנה, ככתוב, "החודש הזה לכם". הוא שלנו כדי ללמד אותנו לזהות את מושגי היסוד של היהדות שהזכרתי קודם.
מי ייתן ונזכה בו השנה לגאולה ברוח וגם בגוף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
