ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אחד הילדים שלנו, בן שש וחצי, רגיש באופן מוקצן בהשוואה לשאר אחיו. המצב הוא שכל פעם שאני מעירה לו הוא ממש "מתקפל" ומרגיש שאני לא אוהבת אותו. לפעמים הוא בורח לאיזו פינה ומסתגר. מצד אחד אני קצת מרחמת עליו וחושבת פעמיים לפני שאני מעירה לו. אבל מאידך, אני אמא שלו, ואם אני לא אחנך אותו לגבולות, אף אחד לא יעשה זאת במקומי?!
תשובה:
הבדלים בין אחים, הם טבע שצריך להכיר אותו ולהסכים עמו. כמו שלכל אחד יש טביעת אצבעות שונה מחברו, כך גם לכל אח יש תכונות המייחדות אותו וגורמות לו להיות שונה משאר האחים. מאוד ייתכן שאחד האחים הוא בעל רגישות גבוהה יותר מאחיו. אולם, בחיים, אי אפשר שתכונה זו תהא מובילה ומשתלטת על האדם. כהורים, תפקידכם הוא לבחון, האם הרגישות היא אכן תכונה מושרשת אצלו, או שמא הוא משתמש בה כמנוף להגנה עצמית. כלומר, גם אם יש לו רגישות טבעית, יתכן שהוא מעצים אותה ע"י תגובות קיצוניות. זאת, כדי לזכות בנקודות לטובת עצמו. למשל, במקרה שתיארת, התגובה של התקפלות והתכנסות גורמת לך לחשוב פעמיים לפני שאת מעירה לו. באותו מצב אצל ילד אחר, ודאי היית מעירה לו או נוזפת בו. אבל בילד זה את נוהגת בכפפות של משי. זה עבורו הישג נכבד, הנותן לו תמיכה להתנהגותו.
נקודה נוספת שחייבים לתת עליה את הדעת היא המחשבה על העתיד. שלמה המלך מלמדנו: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". כלומר, הכיוון אליו מחונך הילד הוא הכיוון העתידי שלו. בפסוק, מכוון הדבר לחיוב, אם נחנך ילד כראוי, תישמר בו התכונה הטובה גם לזקנה ושיבה. אולם, הדבר נכון גם ביחס לתכונות שליליות. למשל, כותב הרמ"א (או"ח צ"ח): "אסור לאדם לנשק את בניו הקטנים בבית הכנסת, כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאהבת המקום ברוך הוא". המשנה ברורה מביא את דברי השל"ה, המוחה על כך שאנשים מביאים תינוקות או פעוטות לבית הכנסת: "מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבית הכנסת ומחללים קדושת בית הכנסת וגם מבלבלים דעת המתפללים. ועוד, גם כי יזקינו, לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם". למדנו מדבריהם, שכשם שהרגל טוב פועל לטובה, הרגל רע ממשיך לרעה. בשאלתך כתבת שאת חוששת שאם לא תעירי לו, הוא לא יתרגל לגבולות. אני מוסיף עוד, שאם כיום תתחשבי ברגישותו ותתנהלי בחינוכו לפי מידתו זו, הרי שבעתיד תגדל עוד יותר הרגישות, ואז מה יעשה כאשר יתקל בחברת ילדים או נערים, וגם בוגרים, שאינם מתקשרים למי שהוא בעל רגישות?! מתוך כך הוא עלול להיקלע למצב בו יישאר תמיד בודד, כמעט ללא חברים. ובודאי כאשר יגיע לפרקו ויצטרך להתקשר עם אישה לנישואין, תכונה זו תקשה עליו מאוד.
לכן, אתם כהורים חייבים לנקוט ב"סור מרע ועשה טוב". סור מרע, לא לרחם עליו בגלל הרגישות שיש לו, ולא לתת לו ליהנות מפירות רגישותו. עשה טוב, להקרין עליו אהבה, כמובן מתוך לב אוהב באמת, לא רק כדי להראות שאתם אוהבים אותו. ולקיים בו את הפסוק, "את אשר יאהב... יוכיח!" בהחלט להציב לו גבולות, תוך כדי לטיפה וחיבוק, גם באמירה כמו: "אתה יודע שאבא ואמא אוהבים אותך אבל מעשה כזה לא יתכן לעשותו". גם כאשר הוא מגיב בהתכנסות, לא לחפש אחריו ולנסות לקרוא לו לחזור לשגרה, אלא לומר לו: "אנו יודעים שאתה תברח כעת לפינה. אתה יכול לברוח. לא נרדוף אחריך. אבל תדע שאנו מחכים לך באהבה שתחזור". התייחסות זו, גם אם לא תביא לתוצאה מיידית, יש בה תשדיר רב ערך, ותיקון גדול עבורו לעתיד.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
41 - התמודדות עם ילד רגיש
42 - החינוך לסור מרע - מהות החינוך
43 - להבין את התשדורת של הילד
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
