ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
כל שנה, בפרוס עלינו חג הפורים, מספרים יודעי דבר על אותו הפרופסור שבפורים דפרזים שוהה בירושלים ובפורים דמוקפים נמצא בתל אביב. כך מתחמק לו הפרופסור מלציין את חג הפורים, שלשיטתו (העקומה) איננו חג מוסרי. בעלי הלכה דנים בשאלה ההלכתית - האם אכן פטור הפרופסור מקריאת מגילה ושאר מצוות היום, ואילו בעלי אגדה דנים בשאלות - האם מצוות מחיית עמלק 'מוסרית' בימינו? וגם אם איננה 'מוסרית', וכי מה בכך?
עמלקיות באדרת אנטישמית
1)הרב ישראל רוזן שליט"א - ראש מכון 'צומת'
ה'עמלקיות' מתפרשת בחז"ל, ובהגות הדורות, כשנאה תהומית לישראל, ללא פשר וללא... סכסוך גבולות או מרחב מחיה. בשפת ימינו זו האנטישמיות, השנאה הכבושה כלפי עם ישראל באשר הוא!
ידועה ומפורסמת האימרה בשם הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל כי מצוות מחיית עמלק נוהגת לדורות, גם אם העם העמלקי איננו מוכר ואיננו מזוהה בימינו. מצוה זו איננה דוקא כלפי הצאצאים הביולוגיים של אומה זו, אלא גם, וכיום בעיקר ורק, כלפי צאצאיה הרוחניים.
דבריו נסמכים על הרמב"ם בהלכות מלכים שכתב (פ"ה ה"ד): "מצות עשה להחרים שבעה עממין... וכבר אבד זכרם", ובהלכה העוקבת כתב "וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק, ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואיבתו" - ולא העיר כי "אבד זכרם".
ה'עמלקיות' מתפרשת בחז"ל, ובהגות הדורות, כשנאה תהומית לישראל, ללא פשר וללא... סכסוך גבולות או מרחב מחיה. בשפת ימינו זו האנטישמיות, השנאה הכבושה כלפי עם ישראל באשר הוא!
מכאן שאין סיכוי לרצות את העמלקיות, להתפשר או להתפייס עמה! "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" - ועם הלכה אין מתווכחים! קביעה זו היא מעין 'חוק איתני טבע' שצריך לדעת לחיות עמו, להלחם בו, להדביר אותו - אך לא להיכנע או להשלים עימו.
וגזירה מגבוה היא שהעמלקיות תהיה כרוכה בעקבנו עד... דורו של משיח. כך אמרו במדרש (תנחומא סוף תצ"א): "מלחמה לה' בעמלק מדֹר דֹר; ר' אלעזר המודעי אומר: מדורו של משה ומדורו של שמואל; ר' אליעזר עומר: מדורו של משיח ". ובמדרש נוסף: (פסי"ר יב): "ויחלוש יהושע - וישרש אינו אומר, אלא ויחלוש יהושע את עמלק, כזה שחולש ומשתייר..."
כל דור והעמלקיות שלו. מולה צריכים לעיתים להלחם באכזריות, כפי שנהג שמואל באגג (הפטרת שבת זכור): "וישסף שמואל את אגג לפני ה'" (שמ"א ט"ו). פסוק זה קשה לקוראו והתיאור המדרשי ה'פלסטי' קשה עוד יותר (ילק"ש קכ"ג).
אך זאת למודעי, בניגוד לשבעת עממין שם פסק הרמב"ם כי מדובר במצוה אישית "וכל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה", במחיית העמלקיות-האנטישמיות לדורותיה לא נמסרה רשות לכל יחיד. המאבק חייב להיות לאומי וכלל ישראלי, בבחינת "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", ולא מלחמת יחיד! וגם זו אולי על פי נביא, או גדולי ישראל בבחינת "חכם עדיף מנביא".
שתי מסקנות עולות מן הדברים : א) לדעתי אין להחשיב את הפלסטינים ותומכיהם באיזור כ'עמלק', פרט אולי לאיראנים, משום שמדובר בסכסוך בינלאומי מובהק. ב) אין מקום ליחידים או לקבוצות פרטיות לנקום בעמלק ולקעקע ביצתו. זה ענין לעם כולו, על פי גדוליו.
מוסר מלחמה במלחמה בעמלק
2) הרב חיים גרינשפן שליט"א - ר"מ בישיבת 'מצפה יריחו'
צדקנות יתירה של רחמים שלא במקומם - סופה רֵשע, ולעומתה - הצדק התורני, המורה מתי אין לרחם, הוא הישר והטוב. מלחמת עמלק היא השמדת הרע הבא להשמיד, והיא המלמדת את הכלל שאין לרחם על מי שאין בלבו רחמים הדדיים
שאלת המוסריות האנושית שבמלחמת עמלק היא אכן כבדה, וכבר טעה בה אחד מגדולי עולם - שאול המלך, ש"בחמלתו על אגג נולד אויב".
לפני שבאים לענות על שאלת המוסריות שבמחיית עמלק, יש לענות על השאלה האם לגיטימי בכלל לשאול שאלה כזאת. ואמנם, מצינו אצל גדולי ישראל (רש"י לברכות ל"ג, והמהר"ל בתפארת ישראל פרק ו') שיטות לפיהן המצוות אינן אלא גזירת מלך, למעלה מההשגה האנושית. לפי שיטות אלו ודאי שאין מקום לשאלת המוסריות שבמצוה.
אמנם לעומת זאת, רוב הראשונים (הרס"ג, הרמב"ם והרמב"ן) סוברים שהמצוות ניתנו גם להשגה אנושית, וכן כתב הרב קוק בהקדמת "מוסר הקודש": "אסור ליראת שמים שתדחוק את המוסר הטבעי של האדם". ממילא, לאור שיטות אלו, עלינו למצוא את המוסריות הטמונה במצוה זו.
התשובה יכולה להתברר רק מתוך הבנת מהותו של העם העמלקי ומלחמתו בישראל. במאמרי הראי"ה כותב הרב קוק ש"הנבואה... העידה על גזע עמלק שניגודו לאור ישראל הוא ניגוד עצמי". כלומר, ברור לנו מתוך גילוי נבואי נצחי ששנאת עמלק לישראל אינה מקרית אלא עצמית. עמלק הכריז מלחמת חורמה הסטורית בכל האור והטוב המופצים בעולם על ידי ישראל.
מחיית הרע העצמי, העומד כשטן נגד הופעת הטוב בעולם, היא תכלית ההטבה לישראל ולעולם כולו, וכמו שכותב שם הרב: "כמה חשוך ושפל היה העולם מבלעדי האכזריות הזו שלנו".
ולמציאות דורנו : עמלק, "ראשית גוים", הוא אב-טיפוס לגוים הנלחמים בישראל והוא הפותח את הפתח לשנאת היהודים בכללה. על אותה הדרך מהווה גם ציווי המלחמה בו בנין אב לאופי מלחמות ישראל באויביהם הקמים עליהם לכלותם.
מרחמי שאול על אגג למדו חז"ל את הכלל ש: "הרחמן על אכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים". צדקנות יתירה של רחמים שלא במקומם - סופה רֵשע, ולעומתה - הצדק התורני, המורה מתי אין לרחם, הוא הישר והטוב. מלחמת עמלק היא השמדת הרע הבא להשמיד, והיא המלמדת את הכלל שאין לרחם על מי שאין בלבו רחמים הדדיים: "כי תצא למלחמה על אֹיבֶך - יהיו בעיניך כאויבים. אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך" (דברים כ' ורש"י שם).
ועל כיוצא בזה מבטיחה התורה "ונתן לך רחמים ורחמך": כאשר לא נרחם על מי שלא ראוי לרחמים - הקב"ה יגמול לנו ויחזק בנו מידה זאת.
הלקחים ממלחמת עמלק לימינו
3) הרב יוסי פלאי שליט"א - ר"מ בישיבת 'עוד יוסף חי'
העמלק המודרני שעניינו הטלת ספק בכל דבר מתחבא בחלק ניכר מ"התרבות המערבית" של היום (בעיקר ה'פוסט') שכופרת בכך שיש מושגים מוחלטים של אמת וצדק. כאשר הגישה הזו מתחברת עם רגש רחמנות מופרז - זה כבר ממש אסון
עמלק מופיע כעם שיודע לזהות את נקודת התורפה שלנו ולנצל את החולשה: "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך". בתור שכזה, עמלק הוא מומחה בניצול הרחמנות היהודית, שהרי יהודים הם באמת "רחמנים בני רחמנים". כך נכשל שאול המלך כשנכנע לרגש הרחמנות כלפי אגג שידע 'לנגן' על הרגשות. אינני יודע האם לאויב הערבי אשר בארצנו יש קרבה ממשית לעמלק (וראה פרקי דר"א פרק מ"ג), אך ודאי שאת התכונה העמלקית הזו של ניצול הרחמנות היהודית הוא למד היטב והפך לשיטה - החל ממחבלים המסתתרים בקרב אוכלוסיה אזרחית תמימה (כביכול), וכלה בחטיפת חיילים יהודים בכדי שהממשלה הכושלת תשחרר תמורתם המוני מרצחים.
מלחמת עמלק מלמדת אותנו מהו המקום של מידת הרחמים. מידת הרחמים, כמו כל מידה, צריכה להיות מדודה ולא להתפרץ מעבר לגבולה. את הגבולות הנכונים של המידות צריך לקבוע השכל , על פי היסוד החשוב - הנכון בחיי הפרט ובהנהגת הציבור גם יחד - ש" המוח שליט על הלב ". יתירה מזו, מידה שנשארת רק ברמת הרגש, ואינה מונחית על פי שיקולים של אמת וצדק, סופה להפוך לקריקטורה של עצמה: למשל, האם לשחרר מחבלים בכדי להחזיר שבוי יהודי זוהי רחמנות, או אולי התאכזרות על כל מי שהמרצחים המשוחררים יפגעו בו (ח"ו) בעתיד?
אם כן, הלקח הראשון הוא פשוט להפעיל את השכל. אבל גם זה עדיין לא מספיק, כיון שלעמלק יש תכונה נוספת והיא היכולת לעורר ספק - כמו שרמזו בספרים הקדושים: עמלק גימטריא ספק. השכל יכול להיות מלא ספקות, וגם זו תכונה יהודית טיפוסית; להטיל ספק בכל דבר, "ואולי להיפך?" העמלק המודרני שמנצל את התכונה הזו מתחבא בחלק ניכר מ"התרבות המערבית" של היום (בעיקר ה'פוסט') שכופרת בכך שיש מושגים מוחלטים של אמת וצדק. כאשר הגישה הזו מתחברת עם רגש רחמנות מופרז - זה כבר ממש אסון: כי אחרי שהכל מוטל בספק מנסים להחזיק רק ברגש האהבה והרחמים כאילו הוא הדבר היציב היחיד בעולם.
כתשובה לכל זה אנו חייבים לאחוז בתורה, השכל השולט על הלב מחליט על פי אמות המידה של התורה שהיא אמת אלוקית אובייקטיבית. וכדוגמה מעשית: במקום המושגים המעוותים של "טוהר הנשק", צריך לפעול לפי כללים הגיוניים שנקבעים על פי התורה. הכללים צריכים להתברר בבתי המדרש, וכל חייל יהודי צריך להשמע להם - ואך ורק להם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
