ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מלבד עצם הלימוד, מצוה נוספת יש בידיעת התורה. אדם מישראל צריך ללמוד את עיקריה של תורה והלכותיה, שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם", "זו מצוות עשה של תלמוד תורה, על כל אדם... ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל-פה כולה" (שו"ע הרב הל' ת"ת פרק ב).
בעוד שתכליתה של מצוות ידיעת התורה ברורה, אנו תמהים: מה ערך יש לעיסוק בתורה שאינו מוסיף דבר לעולם הדעת של האדם?
בעל כורחנו אנו צריכים לבוא לידי הכרה כי ערכו של הלימוד הוא בעצם קיומו, בעצם ההתחככות בחכמי התורה ובדבריהם, בעמל וביגיעה כשהם לעצמם, ובקישור הנפשי של הלומד אל התכנים הנלמדים, ההולכים ונחקקים בליבו - גם אם אינם נחקקים בזיכרונו. העיסוק בדברי תורה תורם ללומד, לא רק דעת וחוכמה, אלא גם, ואולי בעיקר, קישור נפשי פנימי לחיים של תורה, לערכים של תורה, אהבה וקירבה לחכמי התורה וביותר לנותן התורה.
שתי המצוות הללו, מסמנות שתי דרכים בחינוך ובהוראה: האחת, בהוספת דעת, בהעשרת מחשבתו של האדם, בבירור וזיקוק החומר הלימודי ובשינונו, והשנייה, בקישור הנפשי הפנימי של התלמיד אל המורה המחנך ואל התכנים הנלמדים, ובהטמעתם בנשמת הלומד והמתחנך. ובלשונו של מרן הרב קוק באיגרותיו (איגרת רס"ו): "ההזרמה הנשמתית שהיא נותנת חיים עצמיים", ו"אורחות הלימוד הנקנים על ידי הדרכה איטית, ברוח של שינון ושימור".
החינוך השלם מורכב משתי דרכי החינוך הללו. בלא לימוד תורה, בלא עולם ידיעות עשיר ורחב, בבקיאות ובעמקות לא תבנה אישיות של תורה. הלימוד והשינון הבא מפי הורים ומורים, בעמל לימוד התורה הוא קומת הבסיס של החינוך. אך תפקידו של המחנך לא מסתיים בהעברת סך הידיעות לזיכרונו של התלמיד, אלא בהטמעתם בנפשו ועל לוח לבו.
ריה"ל מסביר כי מפני כך כאשר פנה הקב"ה אל עם ישראל, אמר: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ'). ולא אמר: אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ, אע"פ שבריאת שמים וארץ מעידה על גדולת הבורא ויכולתו יותר מניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שכן בעוד שהידיעה על בריאת העולם באה לאדם מהורים ומורים ומחקירה שכלית, הרי שניסי יציאת מצרים מבטאים את הקשר החי שלנו עם אלוקינו, את החוויה שנחקקה על לוח לבה של האומה, מפני שהאמונה שלנו באלוהינו לא באה לנו בדרך של לימוד ושינון אלא בזכות קשר של חיים. "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" (דברים ד').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
