ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות לא תעשה שלא להדר פני גדול בדין, שנאמר: "ולא תהדר פני גדול" (ויקרא י"ט)
לא דבר של מה בכך היה הסכסוך הכספי שבין איצל'ה לבין בנימין. שניהם היו מעשירי העיר וידידים קרובים, עד לא מזמן. אך לא מכבר התעורר ויכוח נוקב ביניהם בדרך ניהול אחד המפעלים שבשותפותם, והתעורר מכך ויכוח כספי גדול. רבים וטובים מבני העיר ניסו להשכין שלום, למצוא את הדרך להגיע לעמק השווה, ולמצוא נוסחה שתאפשר לצדדים לצאת מרוצים מהעניין, אולם כשנוכחו לדעת מהם הסכומים המדוברים, סכום שיכל לפרנס משפחה ממוצעת למשך כמה שנים טובות, נבהלו, ונמנעו מלהתעסק בעניין סבוך זה.
בנימין מצידו ניסה לשכנע את איצל'ה כי יפנו לבית המשפט שיכריע בעניין, שהרי אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, הסכסוך שאומנם היה ממוני גרידא הפך עם הזמן לקפידה אישית, ואיצל'ה ובנימין שהיו שניהם אנשים ישרים וטובי לב, מאסו במחלוקת ורצו מאוד ליישב את ההדורים. אולם איצל'ה שהיה יהודי חסיד, וירא שמים המקפיד על קלה כחמורה, סירב לכך בכל תוקף. הוא הסביר שוב ושוב לבנימין חברו כי התורה אוסרת ללכת ולדון בערכאות, וכי יש לפנות לבית דין הדן על פי דיני התורה בלבד. לעומתו בנימין, שלא היה מהמקפידים הגדולים בקיום תורה ומצוות, התעקש ללכת דוקא לבית משפט, מתוך חשש כי בתי הדין אינם בקיאים באמת בדינים הסבוכים כל כך בעסקאות הענק עליהם מדובר. חשש נוסף קינן בליבו של בנימין אותו לא העלה בפני איצל'ה - בנימין חשש מאוד כי בבית הדין תהיה ידו של איצל'ה על העליונה, היות והדיינים יעדיפו בדין את איצל'ה הצדיק, על פני בנימין שכבר מחזותו החיצונית ניכר היטב שאינו נמנה עם יושבי בית המדרש.
ככל שהזמן עבר והשניים לא הגיעו לעמק השווה, הלכו היחסים והידרדרו. גם הנזק הכספי שנבע מאי יכולת המפעל לתפקד התחיל לתת את אותותיו, וברור היה לשניים כי הם חייבים למצוא פתרון בהקדם. לאחר לחצים רבים שלחצו איצל'ה ושלוחיו הרבים, אותם שלח לבנימין, נעתר בנימין ללכת לדין תורה בבית דין. אולם בנימין בנסיון למנוע את יתרונו של איצל'ה, הסכים לדון רק בבית דינו של גדול הדור ר' חיים מבריסק, שהיה ידוע כאדם ישר ביותר.
כשנכנסו לביתו של הרב ביום שנקבע להם, הייתה להם תחושה כי משהו מיוחד עומד להתרחש במקום. התלמידים היו עסוקים בניקוי האולם, והתארגנות מרובה הייתה בכל פינה, ונראה היה שמצפים לאורח חשוב. עוד לפני שהספיקו לשאול לפשר הענין נכנס רבי חיים לאולם הדיון עם בית דינו, והחלו לשמוע את הצדדים השונים, כשלפתע באמצע הדיון נשמעו מבחוץ קולות שירה אדירה. אחד מחשובי האדמורי"ם בא לביקור אצל הרב, וההתרגשות מסביב הייתה גדולה ביותר. שמשו של הרב נכנס בהתלהבות לאולם וקרא בקול גדול אל עבר הרב כי האדמו"ר הגיע. אולם הרב כמו התעלם לחלוטין מהעניין, ביקש מהצדדים להמשיך ולטעון את טענותיהם כאילו לא אירע דבר. הדבר היה לפלא בין התלמידים ששהו במקום, שכן רגילים היו כי רבם הנערץ היה מלא הערכה לאדמו"ר זה וכי תמיד קבלו בכבוד מיוחד, ואילו כעת הוא מתעלם ממנו לחלוטין?!
לאחר שעות ארוכות של דיון, פסק ר' חיים את הדין, לשביעות רצונם של שני הצדדים. מיד עם סיום הדין יצא בריצה מאולם הדיון לאכסניה בא התאכסן האדמו"ר, חיבקו בשמחה וביקש ממנו לסור לביתו. כשהבחין בהבעת השאלה על פני הסובבים - מה השתנה כי לפתע מתייחס הוא בכבוד לאדמו"ר, הסביר ר' חיים: "כששמעתי כי האדמו"ר הגיע ראיתי כי על פניו של איצל'ה עלתה נהרה, והבנתי כי איצל'ה הינו חסיד של האדמו"ר, וכי עצם נוכחותו של האדמו"ר והכבוד הרב שחולקים לו, נותנים לאיצל'ה כח מיוחד לטעון את טענותיו, בעוד שראיתי כי בנימין קורה לו בדיוק להיפך מכך - טענותיו נסתתמו ולשונו כמו דבקה לחיכו. לכן לא הייתה לי ברירה אלא להתעלם מהאדמו"ר לחלוטין על מנת שיצא דין צדק בלא שתהיה עדיפות לאחד מן הצדדים".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
89 - "לא תטה משפט אביונך בריבו"
90 - "ולא תהדר פני גדול"
91 - "לא יקום עד אחד.."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
