ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קשה לדמיין איך הציוויליזציה, כפי שאנחנו מכירים אותה, הייתה שורדת את המאה העשרים בלי ניהול מלחמה חסר רחמים בגרמניה וביפן. ארה"ב נמצאת בעיצומה של מלחמה אכזרית בטרוריסטים המוסלמים באפגניסטן ובעירק ובחשאי גם בפקיסטן. שיטות הפעולה בסדרת המלחמות הזאת רחוקות מלהיות הומאניות, אבל גם הפעם, לצערנו, הן נחוצות אם תרבות המערב רוצה להוסיף להתקיים. הבחירות הקשות שהמציאות מאלצת בני אדם מוסריים לעשות מובילות לפעמים להתנהגות בלתי מוסרית לכאורה, אך אסור לנו לראות את הדברים בחלל או בלי הקשר.
שאלת האומניות או המוסריות היא שאלה שיש לה משמעות רק כאשר דנים בה בקנה מידה יחסי. לפיכך אין מקום לשום שיפוט אבסולוטי על מלחמות ועל השיטות שמפעילים במסגרתן כדי להגיע לסיים אותן בהצלחה.
מטרת היהדות היא שלווה ושלום של הפרט ושל האומה. למרות זאת, התורה איננה תומכת בפציפיזם קיצוני. התורה מכירה במושג של מלחמת מצווה, מלחמה שהיא כורח בל יגונה, כמו המלחמה נגד עמלק (התגלמות הרשע במונחי התורה) או מלחמה להגנה עצמית ולשימור עצמי. התורה גם דנה במלחמות שנקראות מלחמת רשות, מלחמות שהתורה מתירה על אף שעל פניהן אינן חיוניות בעיני רבים. התורה לא אומרת לנו איך לנהל את המלחמות. היא מתירה אף מחייבת השמדה מלאה של רשעים כדוגמת עמלק, ויש גם תנאים לכריתת שלום ולפיוס עם האויב לפני שפותחים בפעולות האיבה. אך ברגע שהמלחמה מתחילה, אין כמעט מקום למלחמה הומאנית, פשוט מפני שאין חיה כזאת.
הביקורת של אנשים מבחוץ שאומרים שמלחמות מהסוג הזה אינן מוצדקות מפני שאינן אנושיות היא ביקורת לא מציאותית ואפילו אכזרית ולא מוצדקת. התורה איננה עיוורת לקיומו של הרשע בעולמנו. היא מלמדת אותנו שצריך להכיר ברשע ולהילחם בו. מאחר שהרשע נלחם את מלחמותיו בצורה מרושעת, בוודאי לא בצורה הומאנית לפי שום הגדרה של המונח, מלחמה ברשע בוודאי לא תוכל להיות מלחמה הומאנית. זאת המציאות האכזרית של החיים בעולם הזה שאיננו מושלם, בעולם שרובו מסוכן ומרושע.
למרות זאת התורה מדגישה בפנינו שהמלחמה גובה מחיר רוחני ומוסרי אפילו מן הצד הצודק, כשהוא נאלץ להשתמש במאבק מזוין כדי להציל את עצמו ואת אורח חייו. דוד המלך, אחד הלוחמים הכי מוכרים ומוצדקים בהיסטוריה היהודית, האיש שהביס סוף סוף את אויבי ישראל בארץ ישראל אחרי 400 שנה של סכסוך, לא הורשה לבנות את בית המקדש בירושלים בגלל מעורבותו במלחמות. מלחמות הן דבר חיוני לפעמים, אבל לעולם אינן עניין נעים או הומני.
תמיד יש מחיר להשתתפות במלחמה. אך יש דברים רבים ומצבים רבים בחיים שבהם אתה מפסיד בכל מקרה, ואז ההחלטה צריכה להיות איפה תפסיד יותר ואיך אפשר למזער נזקים. כשהמאבק הוא ברשע שמאיים תמיד להכריע אותנו, הדרך הפחות רעה היא להילחם בו ולהביס אותו. העימות לעולם לא יעמוד בתנאים המלאכותיים של הומאניות בשעת מלחמה, כפי שדורשים צדקנים או פציפיסטים, שלרבים מהם יש דעות קדומות מלכתחילה.
עלינו תמיד להשתדל להיזהר שלא להפוך לעם אכזרי. התורה מבטיחה לנו שגם אם נצטרך לצאת למלחמה, הקב"ה ידאג שתמיד תהיה בנו חמלה ושלא נהיה לעם אכזרי. אני משער שאי אפשר לצפות ליותר מזה כשמנהלים מלחמה - באופן הכי הומני שאפשר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
