ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
כבר אז, קובע הוא בהחלטיות כי "לא מהיום" (!) התחילה זו, אלא מאז "התחיל הקץ המגולה" של הרי ישראל שהחלו "לעשות ענפים ולשאת פרי" התחילה - אתחלתא זו.
נראים הדברים, כי השימוש בדימויים שונים מעולם הצומח בהקשר לתהליכי הגאולה,
אינו מקרי ואינו סתמי.
יש על כן, מקום לעמוד על משמעות הדברים, לרדת לעומקם ולנסות להבין את המסרים הטמונים בהם.
בהמשך הדברים שם, כותב הרב נחרצות- כי "הפלא (של ההופעה הזו) הזה קם ויתא בימינו לעינינו, לא ע"י מעשה אדם ותחבולותיו, כי אם מפלאות תמים דעים".
לאמור: את המעשה הציוני, השתדלני והדיפלומטי, וכן את ההתעוררות הלאומית והעולמית סביב שיבת העם היהודי לארצו, אין למדוד בכלי החשיבה האנושיים.
התרחשויות אלו, יש לבחון תחת הקטגוריה של ה"פלא", ה"מופלא" ו"הנפלא".
אל להם לדברים הנגלים לנגד עינינו, להשלות אותנו על טיבם. אין הם בגדר של תחבולות אנושיות, או שרשרת של עובדות קשורות בנפתולי החיים ובכיוצא באלו. אכן, מעשה הפלא - ניגלה לעין, אך שרשיו וסיבותיו באים מתוך מקור עליון.
כמובן שצלצולי צמד המלים הללו "מעשה אדם" מוליכים אותנו אל הסוגיא-השאלה העמוקה הקשורה למושגי "הגאולה - האם היא תבוא בדרך הטבע או בדרך הנס?", אשר ניסרה בחלל העולם היהודי מראשית פעולתם של מבשרי השיבה לציון.
והנה, בדבריו, מנשא אותנו מרן הרב זצ"ל לגבהים חדשים ונישאים, ובהם הדילמה הזו מקבלת ראייה אחרת:
בלשונו הייחודית התיאור " מפלאות תמים דעים" משמעותו אחת כי "אור ד' אחד, המנהל בחכמתו חסדו וגבורתו, את גלגלי התולדה כשם שהוא מנהל את הליכות... כל סדרי היקום כולו" - הוא אשר מופיע "לפלס חוקו על עמים רבים והמון לאומים" וכו'.
עומקו הנשגב והנורא של העניין הוא בחיבור הטוטאלי שבין "המלחמות" ו"בעליהן", לבין "הישועות" ו"צמיחתן".
מכאן נבין כי במטבע התפילה אשר טבעו חכמים אין רק רשימה של תארים, אלא בין תכניהם ישנו קשר הדוק ומשמעותי. הכרח הוא - ואין זולתו!
הישועה - אם כן"צומחת" , היא בתוך ומתוך המלחמה, גילוי הישועה - נמשל בטבעו - ולא רק דרך משל - אלא במהותו ממש, לפעולת חוקי הטבע האלוקיים דווקא בשדה הטבעי-הבוטני.
סיבת הדבר נעוצה בשרשי עומקה של האמונה. שהרי האמונה באה לחנך את האדם ולהוציא ממנו מה שיכולה הייתה להיות "אשליית דרכו". מסוגל היה האדם לחיות בטעות כי הזריעה באדמה, השתילה והצימוח - או כל מעשה "חקלאי" אחר, מעשיו שלו המה!
ולא היא, כי אנו למדנו אחרת ביסוד הדברים: אנו למדנו, כי לאמיתו של הדבר המעשה עצמו - מעשה אלוקים הוא. לא בכדי הורונו חכמים כי "אמונת" הוא שמו של סדר "זרעים" - שהרי ה" מאמין בחי העולמים - הוא הוא הזורע "! (ירושלמי, כמובא בתוד"ה אמונת במסכת שבת, לא, א). עוד ממשיך מרן הרב זצ"ל, באיגרתו זו, את תעופת מחשבותיו על הקשר שבין עולם הצומח והגאולה השלימה, לכיוון מפתיע ביותר:
וכך הוא כותב: "ערכם של הצידונים ( הם הכוחות החיצוניים) בבנין המקדש היודעים לכרות את העצים מן הלבנון לבנין בית ד' היה יותר (מכוחם של) בני ישראל , אשר עינם וליבם וכל רגשי נשמתם נתונים אל הבית הגדול והקדוש, אשר נקרא שם ד' צבאות יושב הכרובים...".
ויסוד העניין: כי העצים אשר בלבנון, הם הגילויים אשר מצויים בעולם הצומח, והצידונים הם הבונים והמביאים אותם לשם בניית המקדש, והנה דווקא דרכם, יקום וייעשה החיבור אל הקדושה ואל השראת השכינה המופיעה מבין שני הכרובים אשר בקודש הקדשים אשר במקדש!
מכאן מבוא ודרך למקומות רבים בדבריהם של חז"ל ובהגותם של ראשונים ואחרונים המקשרים בדרכים מגוונות בין "הנטיעה" ל"ישועה ולגאולה". (אפשר שנועז מכולם הוא תיאורו של ריה"ל בספר "הכוזרי" (מאמר שני, יד) המתאר את רקבונו של הזרע באדמה ודמיונו לעם ישראל בגולה כתנאי לגדילה ולצמיחה של הישועה!).
ועוד ניתן להמשיך קו מחשבה עמוק זה, גם אל דבריהם המסכמים והמפורסמים של חז"ל במדרש תנחומא (פר' קדושים , ח):
'כי תבואו אל הארץ - ונטעתם' אמר להם הקב"ה לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מליאה כל טוב, לא תאמרו נשב - ולא ניטע , אלא הוו זהירים בנטיעות , שנאמר 'ונטעתם כל עץ מאכל' - כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים - אף אתם היו נוטעים לבניכם'.
וכמה נוגעת ללב היא תפילתו-בקשתו של גאון הגאונים, רבי אליהו מווילנא, כמופיע בספר "קול התור" (פרק ד'):
"יזכני השם יתברך לנטוע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים, לקיים 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם' בסוד קץ המגולה ...".
הרי שנטיעת היחיד כנטיעת הרבים - סמל ודוגמא הם לקשר שבין השמים והארץ, ועל כן אך ורק מתוך נצחונו של עם ישראל במלחמותיו - "תצמח" ישועתו לדורות, ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
