ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה שליט"א
'וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה, כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל: וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ, הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ:".
עם ישראל הצטווה לזכור לדורי דורות את החסד שה' עשה עימם בזמן במכת בכורות - שהציל את בניהם הבכורים ואת בכורות בהמתם. אולם, מדוע היתה קיימת סכנה לבכורות ישראל?! הקב"ה בא כדי להציל את עם ישראל, ומדוע שירצה להרוג את בכורות ישראל?! ובכלל, החטא אינו מצוי בבעלי החיים; ומדוע שהקב"ה ירצה להמית גם את בכורות בהמתם של ישראל?!
חז"ל מגלים שהחטא טמון בבריאה עוד מתחילתה. רש"י (בראשית א, יא) כותב שהארץ הצטוותה להוציא עץ שיהא טעם העץ כטעם הפרי, אולם הארץ רצתה להדגיש את צד העצמיות שלה, והיא מרדה בציווי הבורא; והטעם ניתן רק בפרי - והעץ נותר חסר טעם. הפרי הבכור, הפרי הראשון שיצא לעולם, הורתו היתה בחטא המרדנות של הארץ. חטא המרדנות הקדום השתלשל והתגלגל בבריאה כולה, והוא היה מצוי וחבוי בבכורי הפירות ובבכורות בעלי החיים ובבכורות האדם. חטא המרדנות היה טמון הן בבכורות ישראל והן בבכורות מצרים, והן בבכורות בהמותיהם.
ההבדל שבין בכורות ישראל לבין בכורות מצרים
אולם למרות שחטא המרדנות היה טמון הן בבכורות מצרים והן בבכורות ישראל, היה הבדל חשוב מאוד בינם. ניתן לבאר את ההבדל הזה לפי דברי הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא, 334):
"גם הצדיק וגם הרשע בשעת הנסיון יש להם השתוקקות לרע, ושניהם מוכרחים לטעום ממנו. גם הצדיק. כי הצדיק שלא עובר את כל הגיהנום שבעולם אינו נקרא צדיק. ובאם לא יטעום מן הרע לא יוכל להוציא את הרשע. רק הצדיק טועם ומגיע מזה אל השורש, דהיינו לשלימות הביטול 'מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ-לוֹהַּ' (כלומר, שהוא רואה שאין לו כוח משלו לעצור את עצמו והוא זועק לקב"ה שיציל אותו מן העצמיות שלו). והרשע טועם ורואה כי טוב ונשאר בזה. שניהם נכנסים לאותו פגם, ופוגמים, רק שזה מגיע מזה למציאות הקדושה, וזה למציאות הטבע."
ההבדל החשוב הזה הוא שגרם להבדל שבין בכורות ישראל שהתקדשו לבין בכורות מצרים שמתו.
ישראל קדושים
הבריאה כולה חיכתה ל'לֵיל שִׁמֻּרִים' הזה, הלילה שה' ייתן לה אפשרות לתקן את חטא המרידה הקדום, החטא של הוצאת הפרי הבכור שלא לפי צווי הבורא. כאשר ה' התגלה במצרים 'בַּחֲצִי הַלַּיְלָה' הן בכורות ישראל והן בכורות מצרים התאוו אל המרדנות שהיתה טבועה בם, אולם ה' הציל אותם ולא העניש אותם והמתין רגע קצרצר נוסף. הבכורות של המצרים ושל שאר הגויים שהיו מצויים שם במצרים - לא ניצלו את רגע ההתגלות הקצרצר הזה, והעדיפו להישאר בתאוותם הרעה; ולכן ה' העניש אותם והמית את בכורות הגויים ואת בכורות בהמתם. אולם בכורות ישראל ניצלו את הרגע הנוסף הזה, וזעקו אל ה' שיציל אותם מתאוות המרדנות שאינם מסוגלים להתגבר עליה; והקב"ה נענה לזעקתם והציל אותם. ההצלה שנוצרה בזכות הזעקה של בכורות ישראל אל ה', קידשה את בכורות ישראל ואת בכורות בהמתם. אולם לא רק אותם!! ההצלה הזו חידדה את ההבדל בין עם ישראל לבין שאר העמים, והיא זיכתה את עם ישראל כולו להיות 'בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל' - העם הקדוש שיתקן את הבריאה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
