אני שאלתי בדיוק לגבי מקרה הפוך, כאשר אדם טס מהמזרח לארה"ב וישנו ספק אם מתווסף לו יום, כי באמצע הטיסה הוא פוגע בלילה וכאשר הוא נוחת הוא נמצא באותו יום שהמריא בו. 1. האם עליו לספור באמצע הטיסה את היום החדש או להמתין עד לנחיתה ואז הוא נשאר בספירה המקורית שלו? 2. האם עליו להניח תפילין באמצע הטיסה כשמתחיל הבוקר או שהיות והניח לפני שהמריא וכשהוא נוחת זה אותו יום בשבוע בו הוא המריא אולי יהיה פטור מלהניח? 3. מה לגבי שבועות? כידוע שישנם פוסקים המחמירים וסוברים שהספירה אינדיבידואלית, ולכן אם עליו לספור כנ"ל בשאלה א’ הרי שלגביו שבועות יחול ביום קודם לעומת המקום אליו הגיע?

כל שקיעה היא גמר יום וכל זריחה היא תחילת יום חדש, גם אם הזמן היה קצר. לכן יש להתפלל ולהניח תפילין בכל בוקר חדש ולספור עומר כל לילה חדש. אומנם הספירה היא אישית אך חג שבועות הוא כלל ישראלי. רק האדמו"ר מלובאביץ סובר שיש חג שבועות פרטי ודעתו אינה מקובלת להלכה. ר' בספרי באהלה של תורה ח"ב סי' עב.