שלום. לפני מספר חודשים מצאתי החסן נייד (דיסק און קי) בגן ציבורי. הנחתי שם פתק על דבר המציאה, ומאז לא חזרו אלי. האם מותר להשתמש בו? בגלל התקדמות הטכנולוגיה, החפץ שווה פחות ופחות, וכשיבוא אליהו רוב הסיכויים שלא יהיה מה לעשות איתו (כבר היום ערכו הרבה פחות משהיה בזמן מציאתו). האם עלי ’להקפיא’ את ערכו ע"י רשימת הערך הנוכחי עד שיבוא אליהו (ולהשתמש בו?) או שעלי לשמור אותו עצמו? האם כשתעבור הטכנולוגיה הזו מן העולם עדיין יהיה עלי לשמור אותו? תודה.

שלום וברכה, הנך רשאי להשתמש בו ולרשום את שווי החפץ בפנקס שמור, וכשיבוא אליהו תחזיר לו את השווי. הרחבת העניין: הגמרא במסכת בבא מציעא דך כט אומרת שהמוצא תפילין יכול להשתמש בו ולשים את השווי שלו בצד,כיוון שאפשר למצוא בקלות תפילין אחרות לקניה, אנו מעריכים שדעת המאבד להרשות למוצא להשתמש בו, בתנאי שיחזיר למאבד את שוויו והוא יוכל לקנות אחרים, ישנם ראשונים שמהם משמע שהדבר נאמר דווקא ביחס לתפילין שכל עניינם למצווה, אך בחפצים שנועדו להנאת האדם, הוא רוצה דווקא בחפץ שלו ואינו רוצה אחרים במקומם. (רמב"ם, ורא"ש) יש מי שלמד בדעתם שדוקא בענין מצוה המאבד רוצה לזכות אחרים במצווה, (משמעות הש"ך) לעומתם בנמו"י ובטור נשמע שהדין נכון בכל דבר שאפשר למצוא דוגמתו בשוק, באגרות משה פסק להקל, ובערוך השולחן הביא את שני הדעות. בציור שהכריז על האבדה ולא מצא בעליו יש לומר שגם הרמב"ם והרא"ש יודו שאפשר לשים שוויה בצד ולהשתמש בו, כשמדובר בחפצים שמיוצרים לרוב ולכן נכון לרשום שווי החפץ ולהשתמש בו. (ביצירות ייחודיות או חפצים שסביר שהבעלים נקשרו להם באופן אישי אין להקל). בברכה, הרב מרדכי גרוס.