שלום וברכה! פרסמנו את דירתנו למכירה (במקביל להשכרה). פנה אלינו יהודי שראה את המודעה, וביקש מאיתנו רשות לפעול בעניין מציאת קונה לדירה (בשלב זה לא הבננו האם מדובר במישהו שמסייע לבן משפחה או לחבר, או במתווך שגובה שכ"ט מהקונים בלבד. בכל מקרה - לא הוחתמנו על שום מסמך [מאוד לא מצוי בהתנהלות מתווכים], וגם בע"פ לא סוכם עימנו מאומה לגבי שכ"ט). לאחר ימים ספורים (אחרי סיורים בדירה, עימנו ועם נציגי הקונה מחו"ל) הציע לנו הצעה לביצוע מיידי. ההצעה היתה נמוכה מידי עבורנו, אולם לאחר מו"מ השתווינו על מחיר, שהיה גבולי מאוד מבחינתנו. בשלב זה, הציג היהודי את עצמו כמתווך, ולמרות שלא היה כל סיכום מוקדם בינינו, ביקש לקבל גם מאיתנו שכ"ט בגין העסקה. לאור העובדה שלא סוכם כלום מראש (וגם לא ממש הבננו שמדובר במתווך...), ולאור העובדה שהמחיר שהשיג עבורנו היה מאוד גבולי (כמעט ולא הגענו לסיכום על המחיר), הסכמנו על שכ"ט נמוך משמעותית מהבקשה של המתווך. בעוד אנו מעכלים את העובדה שכנראה אנו הולכים למכור את הדירה במחיר לא כל-כך מוצלח מבחינתנו, ובטרם קבענו סופית להיפגש לצורך חתימה על העסקה - נודע לנו כי ההנחה במס רכישה (לצורך רכישת נכס חילופי), שחשבנו שמגיעה לנו בגין נכותה של אשתי (בסך של כ-60,000 ש"ח)- אינה מגיעה לנו (התברר כי מכלול הפרמטרים של הנכות לא מגיעים לסף המזכה בהנחה). מכיוון שמשמעות הדבר היא שלא נוכל לרכוש נכס חילופי כפי שחשבנו שנוכל לעשות (ואנו תלויים לפרנסתנו בקיומו של נכס שכזה ברשותנו), בפרט על רקע המחיר הנמוך שהיינו אמורים לקבל - נאלצנו לבטל את העסקה, למגינת לבם של המתווך, וכנראה גם של הקונה. האם ביטול שכזה להסכמה לעסקה, מתוך אילוץ הנובע משינוי משמעותי בנקודת המוצא שנודע רק ברגע האחרון - מהווה עילה לקבלת "מי שפרע" (מול המתווך ו/או מול הקונה)? סליחה על האריכות, תודה רבה על התשובה!

שלום וברכה, אין בביטול ההסכמה לעיסקה משום "מי שפרע", ואף אין בו משום "מחוסר אמנה". "מי שפרע" חל רק לאחר שניתן ממון עבור החפץ, או שרשמו סימן הלוקח על המוצר, אך לא על הסכמה בלבד. "מחוסר אמנה" חל רק כשסיכמו העניין באופן שרגילים האנשים להתייחס לסיכום זה כאל סיכום מחייב, (ולכן יש הבדל בין מתנה מועטת למרובה) ובימינו אין מתייחסים לסיכום בענייני מכירת דירה כאל דבר מחייב כל עוד לא ישבו לחתום על חוזה. עוד ניתן לצרף מה שגיליתם שאינכם זכאים להנחה במס רכישה שחשבתם שהנכם זכאים לה, דומה הדבר למקום בו השתנה השער, וכדברי הרמ"א סוף סימן רד, כפי שהרחיב הסמ"ע את הדבר בתחילת סימן שלג, אף למציאות בה האדם חשב שהדבר יעלה סכום מסויים ונודע לו שיעלה לו סכום אחר. ולמרות שהרמ"א נקט להחמיר בדבר, יש מהפוסקים שנטו להקל בעניין. כל טוב, הרב מרדכי גרוס