חייל בצבא שבחדר איתו יש בחור שאינו שומר תורה ומצוות, ולו יש מחשב נייד שהוא מייחד לו מקום ושומר אותו תמיד בתוך התיק בארון, ואותו חבר שלא שומר תורה ומצוות ישב במיטת החייל הדתי וראה סרט ותוך כדי הוקפץ לכיתת הכוננות. כעת החייל הדתי מעוניין לישון במיטתו ורוצה לדעת האם יכול להזיז את המחשב או שאסור מצד מוקצה מחמת חסרון כיס? האם נכון לדון מחשב זה כמוקצה מחמת חסרון כיס או שמא יש לומר שמוקצה מחמת חסרון כיס נובע מהקצאתו של האדם ולא מגזירת נחמיה בן חכליה ולכן בבחור שאינו שומר תורה ומצוות אין להגדיר מחשב זה כמוקצה מחמת חסרון כיס ונגדירו רק ככלי שמלאכתו לאיסור ויהיה מותר לצורך מקומו? כפי שכתב האג"מ בחלק ה’ סימן כב סעיף ב לעניין עיתונים לאותם הקוראים בהם בשבת שאינם חשובים מוקצה הואיל ולא הוקצו אותם מן השבת. פשוט שלמ"א והט"ז שחלקו על הרמ"א בס’ רסו לעניין איזמל מילה וסברו שלא שייך דין מיגו דאתקצאי במוקצה כזה הוא הדין בנידון דידן, אך לשיטת הרמ"א שסבר שהואיל ולא הקצה מע"ש מותר לטלטל את האיזמל האם נאמר דין זה אף כאן? ומה הדין הלכה למעשה? ראיתי שהרב בשו"ת אהלה של תורה ס’ לב כתב שדין הרמ"א נובע מכך שסובר שמילה הותרה בשבת, והרי הרמ"א תולה את דינו בכך שלא הוקצה בבבין השמשות? בתודה מראש

מוקצה מחמת חיסרון כיס אינו תלוי בשמירת מצוות של בעליו אלא בהקפדה לא להשתמש בו שימוש אחר. הדרך היחידה להוריד את המוקצה מהמיטה היא ע"י טלטול בגופו, כגון, באחורי ידיו.