הואיל ויש מח’ בין הראשונים האם צריך להקפיד לתת לקטן חפץ של מצווה שגדול יוצא בו, והמסקנה היא שהואיל וחינוך דרבנן אפשר לתת לו גם חפץ פסול כמו אתרוג פסול וכד’. מה יהיה הדין בטלית שנותנים לקטן שיש בה מחד ד’ כנפות אבל אין היא כשרה לגדול כי אין מטילים את הציציות כראוי ע"י גדול בר חיובא ולשם מצווה וגם איני יודע אם בכלל הציציות נעשו לשם מצווה, שלא דומה לאתרוג פסול שהקטן לא מפסיד בו כלום, כאן יש בגד של ד’ כנפות שחייב בציצית ואינה כשרה ונמצא שעובר על התורה ואביו מצווה להפרישו. אלא שלא ראיתי שנזהרים בזה. ורציתי לשאול ממעכת"ר, האם יש להקפיד שטלית קטן שנותנים לקטן תהיה כשרה הואיל ויש איסור בדבר או שאין להקפיד בזה, ומדוע?

ההנחת יסוד לא נכונה, המשנ"ב כותב שבארבעת המינים שנותנים לקטן לא צריך הידור אבל את עיקר הדין צריך. אי אפשר לתת לקטן לימון בתור אתרוג. בקשר לציצית, לעניין הגודל צריך גודל שמצאים לקטן אבל בשאר דיני ציצית היא צריכה להיות ציצית כשרה. ולכן גם צריך שיהיו בה חוטים כפי הנדרש עפ"י ההלכה. בלי זה אין כאן חינוך. קטן שיברך על ציצית לא כשרה, ברכתו ברכה לבטלה.