השולחן ערוך אומר שאדם שמתפלל ביחיד כשיש בית כנסת בביתו-נחשב לשכן רע. אם אדם מתפלל ביחיד בביתו בכל השבוע ורק ביום אחד בשבוע מתפלל בציבור - האם הוא נחשב לשכן רע? אדם שמתפלל בקביעות תפילה ביחיד בביתו - יוצא בכל פעם ידי חובת תפילה ומקבל את השכר הראוי לו?

אדם שלא מתפלל עם הציבור משום שהוא פורש מהציבור ולא מכיר בערך של תפלה בציבור הוא נחשב כשכן רע. אולם אם המניעה מלתפלל נובעת מדברים אחרים לא נחשב כשכן רע. אולם ודאי שאין לו את המעלה של תפלה בציבור. לפעמים, באופן לא קבוע, אדם רוצה להתפלל לבד בשביל להרבות בכוונה ובהתבודדות של התעלות, יש גם בכך מעלה, אולם לא יעשה זאת בקביעות אלא רק באופן חריג.