- משפחה, ציבור וחברה
- שאלות כלליות
שאלה
בכלל האוכלוסיה מדברים אנשי המדע על 5-10 אחוז של בעלי נטיות מיניות הפוכות, ויתכן שאצל דתיים התופעה רווחת יותר כתוצאה משמירת גדרי הצניעות בין המינים, אך על כך קשה להתחייב. קשה לי לקבל את האמירה שהמדובר בסטיה. המדע המודרני מכיר כבר שלושים שנה שהמדובר בנטיה. לומר שמדובר בדבר שאינו טבעי לאדם גם כן לא נכון, משום שכעשרה אחוז מבעלי החיים מקיימים יחסים חד מיניים. הביטוי בו נוקט הרב באורות הקודש ג, רצז "המקולקלים בראשית יצירתם" קשה לי. האם גם עיוור, חרש או אדם אחר עם נטיה חריגה שאינה "כמו כולם" היה מכונה "מקולקל"? הביטוי נשמע מעליב. גם התייחסות לנטיה כאל ניסיון "שוכחת" את כל הרחקות שנקבעו מדרבנן. מדוע נבראו אנשים עם נטיה שכזו? יצר המין לא יישחט, משום שמדובר ביצר קיומי לעולם. אם היצר קיומי לעולם על אחת כמה וכמה שיהיה קיומי לאדם כפרט ואם כן לומר לאדם לקום בבוקר אחד ולדעת שכל חייו יצטרך לחיות ללא אפשרות למימוש יצר זה הינה בבחינת גזירה שלא יוכל לעמוד בה. הבחירה ביחסים הטרוסקסואליים (לאנשים אלו) יתכן שהיא בבחינת "למיתבר גרמייהו בגין יקרא דקוב"ה", אך לא כל אחד מסוגל למדרגת חסידות זו. כיצד מחד גיסא באה תורה ואומרת "וחי בהם – ולא שימות בהם", ומאידך גיסא תצווה אדם שאין לו כל משיכה לנשים לסבול ביחסי אישות עם אשה? סוגיה נוספת היא חתונה: האם מי שאינו נמשך כלל לנשים מצווה להתחתן? האם בכלל מותר לו להתחתן בידיעה שסוג כזה של יחסים יאמלל את אשתו במקום לשמחה? האם צריך לספר לה את העניין קודם הנישואים? אם לא, וכי יש לך מקח טעות יותר גדול מזה? ואם יספר לה, למה שבכלל תסכים להתחתן איתו? משיחות עם נשואים התוודעתי לקושי הרב שבהסתרת סוד שכזה.
אין אנשים אלו חפצים לעקור מאומה מהדת, אך חפצים שיתכנסו חכמי ישראל, ידונו בעניין ויציעו לפניהם פתרונות אפשריים: או שחכמים יעקרו עניינים הלכתיים שהשתנו בתהפוכות הזמן, ואיני מדבר על דין דאורייתא של משכב זכור ש"דבר אלקינו בזה יקום לעולם", אלא על כל היחסים האינטימיים האחרים, דוגמת היתרים שהתירה תורה בעניין אשת יפת תואר. או לחלופין יתנו לבעלי נטיה הומוסקסואלית כלים ורעיונות מתוך אוצרה הבלתי נדלה של תורה כיצד להפוך ב- 180 מעלות את יצרם לנטיה לנשים. איני יודע אם קיימת עצה מחלצת בתורה למצב נפשי שכזה. לו יצוייר שאכן אין הדרכה כיצד להיחלץ האם יתכן שבכך מסכימה התורה שלא ניתן לשנות את הנטיה? שמעתי שת"ח מסוים אף התיר לבחור להיכשל בשז"ל כדי להצילו מהחטא.
הפורומים והצ’טים באינטרנט מלאים מידי יום ביומו בקבוצות של מאות דתיים עם נטיות הפוכות. מדורי השו"ת באתרים תורניים גדושים בשאלות שכאלו. עידן הטלוויזיה הרב ערוצית והאינטרנט שרבים מאוד בציבור הדתי נחשפים אליהם ובפניהם מציב בפנינו אתגר חדש ולא קל כלל. כפי שאני הדל רואה בעוניי את השתלשלות העניינים, לא ירחק היום בו כל רב ידרש לשאלות סבוכות אלו, שיעלו בין שנרצה ובין שלא גם בתקשורת השבט הדתית. אם לא ימצא לכך פתרון עלולה החברה הדתית כולה למצוא עצמה מול שוקת שבורה, משום שמורי דרכה העדיפו להעלים עין מנושא כאוב זה. כיצד צריכים, אם בכלל, מורים ומחנכים להתייחס לסוגיה? כיצד צריכה קהילה דתית להתייחס לדתי שכזה?
תשובה
מבין דברייך ניכר שאת בחורה מאמינה הרוצה באמת ובתמים שתורת ישראל תהיה עמוד האש המוסרי של עם ישראל, אולם מאידך שלא להתעלם מקשיים וממציאויות מסובכות. מכך שהתורה מצווה על איסור שכבת זכר אנו למדים שייתכנו מצבים מסובכים בהם לאדם יש יצר המושך אותו אל זכר. התורה אסרה עלינו לא רק סטיות אלא גם יצרים הבאים בדרך הטבע. כשאנו מעמיקים בעניין וודאי שכל דבר איסור אנו נחשיב אותו כ"סטיה", אולם סטיה לא במובן המקובל של מחלת נפש בגדרי "דרך ארץ" אלא מחלת נפש מבחינת מה שאנו מאמינים שאדם מישראל יש לו נשמה אלוהית טהורה והוא לא יעשה מעשים שנובעים מהגוף או הנפש הטבעית שלו מעשים שהם בחינת "מחלה" מבחינת הנשמה. בכל אופן אנו לא נכנעים לכל נטייה שיש בקרבינו. אנו מאמינים בבחירה חופשית הכוללת התמודדות גם בענייני עריות.
לגופם של דברים אולי אתן הסבר קצר בעניין. הקב"ה נטע בכל אחד מאיתנו יצר מיני. היצר המיני זו הנטיה להמשך לבן המין השני. נטיה זו קיימת באיזו שהיא מידה בכל אחד. ניתן לפתח נטייה זו וניתן גם לסרס ולהקטין אותה. מלבד זאת אנו מכירים בכך שכל אדם יש לו נטיה זכרית וגם נטיה ניקבית. הנטייה הזיכרית גורמת להימשכות אחרי נשים והנטייה הנקבית גורמת להימשכות אחר הזכר. זאת הקב"ה עשה משום שכשצריך להפגיש בין איש לאישה, צורת המפגש כוללת את יכולת האיש לחוות גם חוויה נשית ויכולת האישה לחוות גם חוויה זיכרית. אם כן,בכל אדם יש נקודת מגע גם בנטייה ההפוכה. כאן מגיע תור הבחירה החופשית. כל אדם צריך ללמוד לפתח את הנטיה שאצלו היא חלשה. וודאי שנטייתו של האיש צריכה להיות בעיקר זיכרית ואישה צריכה להיות בעיקר בעלת נטיה ניקבית, אולם לעיתים האיש שיש לו רק נטיה זיכרית צריך לאזן את עצמו בנטיותיו. למשל - הנטיה הזיכרית היא הנטייה להשפיע, להכריע ולשלוט, אבל כל זכר צריך ללמוד להיות רגיש ובעל יכולת קבלה. במקרה שאיש מרגיש שהוא נמשך אל גברים זה סימן לכך שהוא פיתח בצורה מוגזמת את הנטיה הנקבית שלו והוא צריך לחזק את הצד הזיכרי אצלו. לפעמים העניין כ"כ הסתבך עד שהדבר דורש ממש ייעוץ וטיפול על ידי איש מקצוע.
אנו מאמינים שעל ידי הבחירה החופשית של האדם הוא יכול לעשות הרבה מאוד. לא כל "קצת" נטיה נשית תוגדר מייד כמחלת נפש, אולם אנו מודרכים על ידי מטרות נעלות שהתורה מציבה בפנינו. לאדם שנולד זכר יש שליחות בעולם ומטרתו היא לכלות את הצד הזה. זוהי משימתו והיא ניתנ להיעשות. העולם המערבי לא מאמין בבחירה חופשית ובשליחות שאדם מחוייב למלא בחייו, לכן העולם המערבי "תוקע" כל אדם היכן שהוא נמצא ולא מאמין ביכולת ההשתנות שבו. המחקרים המדעיים שהצגת הם יותר מחקרים התנהגותיים תרבותיים מאשר מחקרים מדעיים. ייתכן שיש 5% שיש להם נטיה הפוכה - מצב הדורש מהם עבודה והתייחסות בכדי למלא את שליחותם, אולם האווירה התרבותית גורמת להם ואולי לעוד אחרים שכלל אינם בעלי נטיה הפוכה לאמץ זאת כדרך חיים - להעצים את הנטיה בבחירה חופשית במקום לבחור בדרך חיים אחרת.
נכון שכלשון הכוזרי "התורה לא העבידיתנו בסיגופים", אולם מצד שני התורה לא באה לתת לכל אחד את "כל מה שבא לו". התורה מציעה דרך חיים שבאופן כללי מאפשרת לכל אחד להביא לידי ביטוי את כוחותיו, אולם זאת במסגרת של שליחות וייעוד ולא במסגרת הרס עצמי. וודאי שהבעיה בנטייה מינית הפוכה אינה רק שאלה ביטול פריה ורביה. כפי שהסברתי הבעיה היא במעילה שבשליחות שנשלח עבורה האדם בעולם הזה. אדם שנועד להיות איש ימעל בשליחותו אם יבטא בחייו בעיקר את הכח הנשי.
לגבי חתונה לגבי מי שנטייתו הפוכה - כאן השאלה קשה. באופן כללי וודאי שאנו ממליצים שאדם יעבוד על עצמו וילמד לאהוב גם את הנטייה הרגילה. לא כדאי לגשת לחתונה מתוך מצב מסובך של נטיה הפוכה. בחלק מהמקרים החתונה לא פותרת את הבעיה ולכן אל ישלה את עצמו אדם שאם יתחתן הכל יהיה בסדר. כדאי שייגש ליפול לפני שהוא הולך להתחתן.
הקושי בנושא זה דומה לשאר הקשיים שאדם נתקל בהם בקשר עם בני זוגו. בכל מקרה שההערכה היא שעניין זה יפריע לזרימת החיים עם אישתו וודאי שאין ראוי שיעלים זאת ממנה. יש כאן מקח טעות, איסור "לא תשנא את אחיך" ועוד. כאן צריך עצה טובה כיצד ובאיזה שלב לגלות לצד השני את הקושי שהוא ניצב בפניו. גם לגבי מומים אחרים אנו אומרים שאין להעלימם אף על פי שלעיתים בן זוג בוחר לעזוב בעקבות הגילוי. גם כאן - כשהדברים לא מסתדרים בצורה נאותה נייעץ למי שיש לו קושי להתחתן עם אישה שיש לה גם כן קושי. הגילוי, האמון והרצון לתמוך אחד בשני יכול לעזור מאוד גם בנושא זה.
כל מה שכתבתי הם דברים כלליים. בנוגע לשאלות פרטיות ידוע לי שיש רבים שניתן לפנות אליהם. חזקי ואמצי באמונתך בתורה, בחז"ל ובתלמידי החכמים. אל תחשבי שהתורה מתאימה רק למה שהיה נכון לפני מאות שנים. להיפך - אור התורה מאיר את העולם כולו באור עתידי. כל העולם כולו עוד יודה בגודל שיש בתורה ובראייה הגדולה שיש בה לראות את הנולד.
הרב ש. יוסף וייצן.