הש"ע כותב שבחנוכה מדליקין מנר לנר. אדם ששלוש פעמים לא הדליק מנר לנר, אלא את הדליק כולם ע"י נר חיצוני, האם יש בכך משום נדר כיוון שהחמיר כהרמ"א על אף שלא התכוון כלל להחמיר אלא עשה כן מטעמי נוחות? וכן אדם שלא התגלח במכונת גילוח אלא במספריים שלוש פעמים כדי להחמיר אך לא התכוון לקבל עליו שלא להתגלח יותר, האם יש בכך משום נדר? ככלל, מהו הגדר של נדרים במצב של שב ואל תעשה כאשר החוסר מעש הוא בעצם חומרא (ואולי יש לחלק בין התכוון להחמיר ע"י חוסר המעש לבין לא התכוון לכלום)?

מי שעשה דבר לצורך חומרא במצוה, והוא יודע שזה מותר ובכל זאת עשה כך, הרי זה נדר. אולם מי שנהג כך מסיבות אחרות, כגון: נוחות וכדומה, אין בזה נדר.