בבית הכנסת שלנו בשעת חזרת הש"צ. טעה הש"צ בפסוקי ברכת כהנים וכך היה: את הפסוק הראשון קרא כתקנו, בפסוק השני טעה, התחיל ישא ה’ פניו אליך ויחונך. הכהן חזר אחריו על הטעות. הש"צ הבחין שטעה וקרא את הפסוק השני כתקנו וכך גם חזר הכהן. את הפסוק השלישי לא אמר כלל. מה דעת ההלכה בנושא ומה המשמעויות של הטעות, האם היה מקום לנהוג אחרת?

היה צורך לחזור לפסוק השני ואחריו על השלישי כדי שהברכה תהיה כסדרה בתורה.