עמית מהעבודה הזמין אותי לחתונה, למרבה הפתעתי, כשהגעתי לחופה וחיפשתי את הרב מצאתי רבה ולא רב התברר לי שהחתונה היא רפורמית. במהלך הטקס: החתן אמר לכלה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" ונתן לה טבעת. האמירה הייתה בפני 3 עדים, 2 גברים ואשה. לאחר מכן הכלה אמרה את אותו הדבר לחתן. לא הייתה ברכת האירוסין. היו 7 ברכות שגם נשים ברכו ברצוני לשאול, לאור הפרטים הנ"ל: 1. האם הזוג נשוי כדת משה וישראל? האם העדות של האשה מתוך שלשת העדים פוסלת את עדותם של השניים האחרים או לא? 2. האם זה שהכלה קידשה את החתן מזיק לטקס או שזה בגדר "מילי בעלמא". 3. ההלכה היהודית קובעת שאדם שאמר בפני שני עדים: "הרי את..." ונתן לה שווה פרוטה האשה מקודשת מדוע במקרה זה תהיה בעיה?

נישואין רפורמיים: הגישה הרווחת בפוסקים האחרונים היא לחשוש למעשה הקידושין שנעשה בשעת החופה, אם נעשה בפני עדים כשרים ונתן הוא חפץ השייך לו ואמר הוא הרי את וכו'. אמנם אם מעשה הקידושין הזה עצמו פסול, כגון שהיו עדים פסולים וכיו"ב – אין לחשוש יותר לקידושין כלל, אף לא קידושין שכביכול היו לאחר מכן כגון ביאה, כיון שהזוג מניח שכבר התקדשו ושוב אין דעתם על מעשה קידושין נוסף. (להבדיל מנישואין אזרחיים שם יודע הזוג שלא עשה שום מעשה הלכתי ועל כן יש לחוש שדעתם בזמן אחר הייתה על מעשה קידושין) ברכת האירוסין אינה מעכבת הקידושין, ובפרט לשיטות שאין זו כלל ברכת המצוות אלא ברכת השבח. אף ברכת שבע ברכות אינה מעכבת את חלות הקידושין (ויש לדון בנפרד על אפשרות נשים לברך ברכות אלה), הואיל וברכות אלה שייכות לנישואין. במקרה אותו ציינת, שהייתה אשה שיוחדה לעדות עם שני גברים, ודאי שעדות זו פסולה, הואיל ואשה פסולה לעדות וממילא כל הכת נפסלת שנמצא אחד מהם פסול. נראה שאין לחשוש לעדים כשרים שראו את מעשה הקידושין הואיל ויוחדו כאן עדים על דעת החתן והכלה. נתינת טבעת ע"י הכלה ואמירה שלה 'הרי אתה וכו'' – ישנה סברא של ר' משה פיינשטיין לומר שהואיל וסוברים החתן והכלה כי נתינת הטבעת על ידו אינה גומרת את המעשה עד שהיא תתן טבעת אחרת, נמצא שאין דעתם שלמה בנתינה הראשונה ואין כאן מעשה קידושין גמור. על כן נראה לומר שבמקרה הנ"ל אין לחשוש לקידושין כלל. אמנם כל זה הוא להלכה ולא למעשה, ויש לדון בבי"ד בכל מקרה לגופו, כי דעתם של הזוגות אינה ידועה לנו ולעיתים הלכו לרב רפורמי כי חשבו שמבחינה הלכתית אין בזה הבדל אלא רק מבחינה ביורוקרטית, ועוד סברות שונות, על כן יש לברר כל מקרה לגופו בבי"ד. הרב אורי הולצמן.