שלום לכבוד הרב, יש לי שתי שאלות: 1. האם דעת הרב חרל’’פ, הרב צבי נריה, הרב יצחק אייזיק הרצוג, והרב יצחק אריאלי - שבחורי ישיבה פטורים מצבא? 2. והאם הם (ושאר הרבנים שסוברים כך) אומרים זאת כי הם על פי דברי הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל שת”ח פטורים מגיוס לצבא כשבט לוי? תודה ושבוע טוב

שלום וברכה, 1. הרב הרצוג האריך בסוגיא זו (ראה בספר משואה ליצחק עמ' 237-256). דעתו נוטה שבחורי ישיבה צריכים להשתתף במלחמה, וכפי שמצאנו בתנ"ך ובזמן החשמונאים. מצד שני כתב שהיום יותר מזמן התנ"ך יש חשש שאם כל בחורי הישיבות יתגייסו ח"ו תיפסק תורה מעם ישראל. על כן המליץ הרב הרצוג בשעתו על גיוס חלקי, שבחורי ישיבות יתגייסו כמה שעות בשבוע, ובחיל המשמר ובעמדות פנימיות, ע"ש. (חשש זה שתיפסק תורה ח"ו מישראל צריכה בדיקה מחדש בכל דור). דעת הרב חרל"פ היתה שבחורי ישיבות לא יתגייסו (אוזר ישראל בגבורה עמ' 200). אולם כנראה שכהדרכה אישית לפעמים הסכים לבחורי ישיבות לעסוק בפעילות ביטחונית (ראה בספר שירת הים עמ' 492 עדות מתלמיד ישיבת חברון שרצה להשתתף בלחימה, ואמר לו הרב חרל"פ שככלל בחורים השקועים בלימוד תורה לא יסיחו דעתם מהתורה, אך אם הוא מרגיש צורך חזק להשתתף בפעילות של ההגנה, לא משום לחץ חברתי אלא משום שאהבת ישראל בוערת בקרבו טוב שישתתף). דעת הרב משה צבי נריה היתה כדעת רבו הרב חרל"פ (אוזר ישראל בגבורה שם). דעת הרב יצחק אריאלי (עיניים למשפט בבא בתרא ח.) היתה שבחורי ישיבות לא יתגייסו. 2. בעיניים למשפט (שם) הזכיר את הרמב"ם הנ"ל (שמיטה ויובל יג, יב-יג). אך צ"ע, כי קשה מאד ללמוד מדברי הרמב"ם שם שתלמידי חכמים פטורים מגיוס לצבא. הרב הרצוג דחה ראיה זו באריכות (ראה משואה ליצחק עמ' 249-250). עיקרי דבריו שהרמב"ם שם לא כתב שתלמידי חכמים פטורים מגיוס, אלא כתב שבני שבט לוי לא נלחמים. ואף לגבי שבט לוי אין כוונת הרמב"ם שלא נלחמים כלל שהרי מצינו בפסוקים שנלחמים. וכן מצינו שנלחמו החשמונאים שהיו כהנים במלחמה של עזרת ישראל מיד צר. ודברי הרמב"ם הם דברי מוסר ואגדה בסוף הלכות שמיטין ויובלות, ולא הוזכר שום הלכה כזאת בהלכות מלכים ע"ש. וכן הרב איסר זלמן מלצר (בעל אבן האזל על הרמב"ם) דחה בתוקף את הנסיון ללמוד מהרמב"ם הנ"ל פטור גיוס לתלמידי חכמים. הרחבה: 1. העיניים למשפט (שם) כאמור סבור שבחורי ישיבות לא יתגייסו. הוא התייחס לכמה מקורות מדברי חז"ל שנראה שתלמידי חכמים כן התגייסו לצבא. והזכיר שהחיילים שנלחמו בזמן יהושע, נתבעו על כך שלא עסקו בתורה בלילה. וכתב העיניים למשפט שמדובר בשאר העם ולא על תלמידי חכמים שהתמסרו לגמרי לתורה. ולענ"ד זה דחוק. וכי הבחורי ישיבה שבימינו יותר צדיקים ומסורים לתורה מאשר החיילים של יהושע? והרי מדובר על דור של אוכלי המן שלמדו תורה מפי משה. אלא נראה שיש משם הוכחה שגם תלמידי חכמים התגייסו כדברי הרב הרצוג. עוד כתב שם העייניים למשפט שבסדר המלחמה התורה לא מתחשבת בסכנת נפשות בצורה רגילה שהרי מצינו שלא מגייסים מתחת לגיל עשרים, וכן מחוסר אבר אפילו שן אחד פטור מהצבא לפי דין תורה. וכן מי שבנה בית וכו לא נלחם במלחמת הרשות, אף שלאחר שיצאו העם למלחמת רשות יש סכנת נפשות. אלא כתב העיניים למשפט שמוכח שבדיני מלחמה התורה קבעה באופן היותר טוב ויפה מבלי להתחשב ברבוי הצבא כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט. וצ"ע שהרי אין סומכין על הנס. אלא פשוט שקבעה התורה פטורים מהמלחמה כאשר אין צורך דחוף בחיילים הפטורים, ומסתדרים בלעדיהם (ראה ערוך השולחן העתיד עד ד, חזון איש עירובין קיב סק"ו אות ג). וצריך לומר שאף העיניים למשפט מסכים לכך שלא סומכים על הנס, ודיבר כשאין צורך דחוף בחיילים. דרך אגב, יש לציין גם להערכה הגדולה של הרב יצחק אריאלי לחיילים התלמידי חכמים שמסרו את נפשם להילחם במלחמת ששת הימים, וכתב שבזכות המסירות נפש שלהם ניצלנו במלחמה. וז"ל (במכתבו לגר"מ כשר המובא בספר עיני יצחק עמ' 581): "על דבר הנסים ששמענו וראינו בששת הימים שלח רק על ידי "רשעים" אלא כפי שידוע לי היטב היו בין חיילנו אנשים תלמידי חכמים מובהקים וצדיקים אמיתיים והרבה יש לספר, גלוי אהבת ישראל וקידוש השם אשר העבירו נפשם אחד עבור השני, ועובדא ידענא שחייל אחד נפגע על ידי פגז וחשש חברו שלא יפגע עוד רץ אליו תחת מטר הפגזים והשכיב עצמו עליו ולבסוף העליון נפגע ומת וזה מתחתיו ניצל, או המסירות נפש להוציא פצוע או מת להביא לקבר ישראל ושלא יתעללו בגופו ועוד ועוד, איתערותא דלתתא של אהבת ישראל ודאי שגרם לאיתערותא דלעילא ובזכותם ניצלנו". ע"ש בהמשך מכתבו שמגולל כמה סיפורי ניסים שמהווים הוכחה שה' איתנו. (בין השאר סיפר "שלא פגעו בקברו של מרן הגרא"י קוק ז"ל למרות אשר כל הקברים שסביב לו הרסו, ומתוך חקירה וחקירה שספרו הערבים שמפני שנודע להם שכאן קבור איש קדוש על כן פחדו לפגוע בו". עכ"ל הרב יצחק אריאלי זצ"ל. ויש לציין שגם לאלה הסוברים שתלמידי חכמים לא צריכים להתגייס לצבא, מכל מקום גם לדעתם אם רוצים תלמידי חכמים להתנדב ולהתגייס רשאים. כן הביא העיניים למשפט מהברכי יוסף (אבן העזר סימן ו) בנוגע ללויים. וכן הביא ב'מלחמת מצווה השלם' לג"ר שלמה הירש מהגרי"מ טיקוצינסקי (התורה והמדינה ח"ה ס' ד אות ג) והגרא"י ולדינברג (הלכות מדינה שער ג פ"ג ס"ק ח, טו) לגבי תלמידי חכמים. ומוכרחים לומר כך שהרי בתנ"ך מצינו בהרבה מקומות שתלמידי חכמים יצאו למלחמה ואף היו גדולי עולם כמו דוד ויואב בן צרויה ובניהו בן יהוידע ועוד רבים. עד כאן לגבי דברי העיניים למשפט שסבר שתלמידי חכמים לא צריכים להתגייס. נאמרו על ידי גדולי ישראל סברות נוספות לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי. מסר הרב חיים יעקב גלדוויכט (תלמידו של החזון איש) דברים שאמר לו הגאון הרב איסר זלמן מלצר: "השולחן ערוך פוסק, שעכו"ם שצרו על עיירות ישראל, בעיר הסמוכה לספר אפילו על עסקי קש ותבן מחללין עליהם שבת, אפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבוא" (או"ח שכט וברמ"א). מהטעם הזה, במצב שאנחנו שרויים בו בעת הזו עלינו לכאורה להתגייס לצבא לגונן על שארית הפלטה... אלא שרבי אברהם ישעיהו (החזון איש) ואני נתיישבנו, והכרענו בדעתנו דעת תורה, שבתקופה הזו יש הכרח גמור בביסוס עולם התורה... ועת לעשות לה'... והרי זה עניין המסור לגדולי התורה" (אוזר ישראל בגבורה עמ' 200). נימוק נוסף מדוע בחורי ישיבות לא יתגייסו נאמר על ידי הגאון הרב צבי פסח פראנק (ספר הלכות מדינה לבעל הציץ אליעזר, עמ' 14) שרוב החיילים הדתיים נכנסים לצבא יראים ושלמים ויוצאים משם חילונים. כמובן שטענות אלו צריכים בדיקה מחדש בכל זמן. אין ספק שכיום (ובמיוחד לאור הקמת חטיבה חרדית) אנחנו רחוקים מאד מאד מהחשש שהוזכר בדברי הרב פראנק. והדברים פשוטים, ואכמ"ל. וראה בקרן אורה (סוטה מד:) שתלמידי חכמים צריכים להילחם. וראה מה שכתב מרן הגר"א שפירא זצ"ל (מורשה עמ' ריא ועיין בספר "אהבתי תורתך" עמ' קסו'-קעה'): "הבעיה של נשיאת עול של תורה יחד עם עול של חיזוק מדינת ישראל על ידי גיוס לצה"ל היא בעיה שבישיבות הגבוהות נפתרה. קודם אדם צריך לבסס את שיעור קומתו בתורה על ידי שקידה בתורה, ורק אחר כך מתגייס מתוך חיזוק רוממות רוחנית ולא מתוך חולשה רוחנית..." ע"ש. ומה שכתב מרן הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה ח"ג אגרת תת"י) שבחורי ישיבות לא יתגייסו לצבא, כתבו רבנו הרצי"ה (צבא וישיבה עמ' 34) והגר"א שפירא (מורשה עמ' רה) שהאגרת הנ"ל מדברת על חיילים יהודים בצבא הבריטי ואינה קשורה לצבא יהודי בארץ ישראל. 2. מה שכתבנו בשם הרב הרצוג ששבט לוי נלחמו, כך כתב מרן הראי"ה קוק זצ"ל (שבת הארץ מהדורת מכון התורה והארץ ח"ג פרק יג הי"ב) שבמלחמה של כלל ישראל כולם מחוייבים לצאת כיון שהיא עבודת ה', וז"ל: "ונראה שאע"פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה היינו לעשות מלחמה פרטית. כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל ההתנחלות שלו שימצא לו בזה, אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה מחוייבים גם הם לצאת. ומלחמה של כלל ישראל זאת היא גם כן עבודת ה', שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ה' הוא שייך לה יותר משאר העם". עכ"ל. ומה שכתב שמי שמיוחד יותר לעבוד ה' שייך למלחמה יותר משאר העם כך נראה מרש"י (שמות יז ט): "בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן". וכתב שם הנצי"ב מוואלזין (העמק דבר שם): "בחר לנו אנשים - גבורים כדרך מלחמה בדרך הטבע. ובת"י אי' אלו בעלי פקודיא, היינו גבורים במלחמתה של תורה, שהמה מסוגלים ביחוד למלחמה טבעית כמש"כ כ"פ". סוגיא זו ארוכה ורחבה. ניתן לעיין בהרחבה במאמרו של הג"ר שלמה הירש 'מלחמת מצוה השלם' שהאריך והביא את כל הדעות ודן בהם בעיון.