- בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- צבא ומלחמה
מצוות השירות
כתבות בנושא מצוות השירות
'מסע ההסברה' של הרצי"ה קוק על ארץ ישראל
אצל הרצי"ה הכל נבע מתוך תורה, לכן ההסברה שלו הייתה בצורה מאוד שיטתית ורחבה - גם על פי השכל האנושי, אך בעיקר מתוך התנ"ך שהוא הבסיס לכל. צפו ברב חיים שטיינר מסביר את השיטה בשיעור מרתק ומומלץ.
ברכת מציב גבול אלמנה
"הרואה בתי ישראל בישובן אומר: ברוך מציב גבול אלמנה", פרטי הדינים של ברכה זו
מהו עניינו של ט"ו בשבט?
מקור ט"ו בשבט הוא מחז"ל ו"חביבין דברי סופרין". מעלת ארץ ישראל- שהיא "ארץ זבת חלב ודבש", פירותיה של ארץ ישראל מיוחדים וקדושים יותר.
גיוס נשים לצבא
הרב חיים שטיינר מסביר אחת ולתמיד: מהי הבעיה ההלכתית בגיוס נשים לצבא? מהם המקורות ההלכתיים לאיסור? ומיהם הפוסקים שאסרו את הגיוס? צפו בשיעור אקטואלי מתמיד.
שיעורים בנושא מצוות השירות
תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
הלוויים היו השוטרים הממונים על קיום מצוות המלחמה | מכאן שאין לפטור בחורים שלומדים בישיבה משירות בצבא בטענה שהם כלוויים | קדושתו של צבא ההגנה לישראל נובעת מכך שעל ידו אנו מקיימים שתי מצוות גדולות מהתורה: הצלת ישראל מיד אויביהם ויישוב הארץ | המצווה הגדולה להגן על העם והארץ לא התבטלה כאשר המלכים ורבים מהעם חטאו בחטאים חמורים
הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
תפקידם הראשון של בני שבט לוי הוא להוביל את הצבא מבחינה רוחנית ומשמעתית | מלבד חיזוק רוחם של הלוחמים לקראת הקרב, הכהן משוח המלחמה היה שותף בהחלטות המטכ"ל | בנוסף לכך, היו הכהנים נושאים את הארון שליווה את ישראל במלחמותיהם | תפקידם של השוטרים היה לדרבן את הלוחמים ולהעניש את הבורחים | החשמונאים המשיכו את משה רבנו, שלאחר חטא העגל, כשהיו ישראל בסכנה עצומה, קרא "מי לה' אליי"
חובת גיוס בני ישיבות לצבא בעת מלחמה
נושאים באמונה – מלחמה
דברי הרצי"ה על החובה להתגייס משלוש סיבות: חיי שעה- פקו"נ, חיי עולם- מצות כיבוש וישוב הארץ, ומצד ההסתכלות הכוללת | יישוב דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל עם ההלכה שבמלחמת מצווה הכול יוצאים | הראיות מהגמרות בנדרים ובבא בתרא | מלחמת אברהם במלכים אינה מלחמת מצווה | פטורו של שבט לוי אינו במלחמת מצווה | מחלוקת הרב חרל"פ והרצי"ה לגבי מלחמת השחרור
החיוב ההלכתי לצאת למלחמה כיום
נושאים באמונה – מלחמה
האם יש למנהיגי המדינה כיום סמכות לחייב לצאת למלחמה, והאם ישנה חובה על כל יחיד ויחיד מבחינה אזרחית לצאת למלחמה? | דברי מרן הרב ב'משפט כהן' ופסיקתו של הרב הרצוג ועוד ע"פ דבריו, שישנה חובה להשתתף במלחמה | האם אדם מחוייב לסכן עצמו בשביל להציל את חבירו? האם בשביל להציל רבים יש חובה? | צורת הלחימה של הגויים לעומת צורת הלחימה של ישראל | מות רשעים במלחמה – טיהור העולם
היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס
מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה * כאשר מדובר בהצלת כלל ישראל, הרי שזו מלחמת מצווה מובהקת * מצוות כיבוש הארץ מחייבת אותנו לסכן נפשות בעבורה * מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא * החוק הנכון לפי התורה הוא שכל הגברים בישראל חייבים בשירות צבאי, ובכלל זה גם כל לומדי התורה * הדיון על קיום הממשלה הוא דיון מסוג אחר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
רבנים בנושא מצוות השירות
