אורות התורה - הרב ש. יוסף וייצן

לימוד תורה -עדיף ע"י הבנה עצמית או עזרה מכתבי התורה?

פרק ה' לכל סעיפיו

ג'- יש ואדם מתלהב מעצם התורה, אבל היא חיצונית לו. רק שיעמול על פרטיה יוכל להכניס אותה לתוך חייו. ד'- יש דרך לימוד שאדם מפתח בעצמו את ההבנה בדברי תורה, והיא העיקר בלימוד רגיל. ויש דרך אחרת שאדם נעזר בכתבי תורה כדי להגיע להבנת הענין. דרך כזאת מועדפת או מתוך הכרח או ע"מ לתת חיזוק לדבריו.

בראתי לו תורה תבלין

פרק י"א, פסקאות ז' -י'

זכירת התורה מביאה לידי ענווה. התורה תבלין ליצר הרע, ולא רק גוברת עליו אלא גם מעלה אותו לקודש.

בחינות התורה כמים ואש

אורות התורה פרק י"א פסקאות ד' -ו'

התענוג שיש בתורה, שמתבטא בזה שהתורה נמשלה למים. ההארות העליונות שבאות לאדם כשרוחו ורעיונותיו קרובים לתורה. העיסוק בתורה מזכך את המידות, כי האדם מתקרב לשורש נשמתו ומקבל משם קדושה.

האם רצונותינו הטבעיים- מכוונים לטוב?

אורות התורה פרק י"א, פסקה ב'- ג'

פסקה ב'- נטיות האדם והעם בעיקרן טובות, והתורה עוזרת לנו לפתח אותם לטוב ומזהירה אותנו במקרה של טעות. פסקה ג'- התורה היא דבר יותר גדול ממה שאפשר להשיג. וההבנה הזו היא שמאפשרת לתורה לגדול ולהופיע לעולם. הלימוד של התורה נועד לכוון אותנו שלא נטעה, אבל לא להגביל את התורה למה שאנו מבינים.

לשכוח את הנגלה כדי ללמוד נסתר

אורות התורה פרק י' פסקה יז, פרק יא פסקה א

כדי לקבל את תורת הנסתר צריך 'לשכח' את ההבנה הרגילה באמונה, ולהישאר רק עם האמונה הבסיסית. תורה שבע"פ מגלה את רצון ה' דרך הפסיקה במקרים המתחדשים לאורך הדורות.

עם איזו תורה צריך להסתכל על דורנו?

אורות התורה פרק י' פסקאות ט"ו- ט"ז

בדור של עיקבתא דמשיחא, מוכרחים ללמוד ולשב בין שתי התורות, הנגלת והנסתרת, בשביל להסתכל על הדור בצורה הנכונה ולהדריך אותו למקום הנכון.

תורה של חסד ותורה של דין

אורות התורה פרק י' פסקאות יב- יד

בלימוד רזי תורה לוקח זמן עד שהמשמעות העמוקה מחלחלת. גם הדומיה נחשבת לימוד. ההתאמצות ללמוד גם את התורה הנגלית מחזקת את החסד וכופה את מידת הדין.

האם לימוד הקבלה מסתכם בידיעת שמות וגלגלים?

אורות התורה פרק י' פסקאות ז'- ט'

לימוד תורת הנסתר זה לא רק תורה של שמות וצימצומים, אלא תורה של שכל ומחשבה.

הבסיס ללימוד הח"ן- ענוה!

אורות התורה פרק י' פסקאות ד'- ו'

אדם שנפשו מתאימה ללימוד רזי תורה, אין לו להימנע מכך שאנשים גדולים ממנו אינם עוסקים בכך. הכניסה לתורת הנסתר מוכרחת ענוה. להכיר שגם בתורות הנגלות יש חיות אלוקית.

מתי החופש רצוי?

אורות התורה פרק י' פסקה ב'- ג'

אדם שנפשו מתאימה ללימוד רזי תורה חייב חופש רוחני. חופש חיובי רק בעולם הפנימי שאין בו רע שיכול להתפרץ.

מתי ללמוד את תורת הנסתר?

אורות התורה פרק י' פסקה א'

הופעת פנימיות התורה תלויה במצב הרוחני של האומה. הזמן ללמוד נסתר הוא כאשר יש תשוקה לכך, שזה לימוד תורה לשמה.

מה היחס בין לימוד עיון ללימוד אמונה?

פרק ט' פסקה י"ג

סדר הלימוד לאנשים שמתאימים לעיונים רוחניים- ללמוד בהתחלה בהויות אביי ורבא ואז לדעת את מסקנות ההלכות, ואז עיקר עיסוקם יהיה בעניינים הרוחניים ומתוך זה ידעו לכוון לאמיתה של תורה בדימוי בין מקרים וכדומה. אנשים שלא בנויים ליישר את שכלם על פי הצד הרוחני- צריכים להתעסק בלימוד כל הפרטים ולדעת איך מדמים דבר לדבר על ידי השכל. תלמידי חכמים זקנים צריכים להתעסק יותר בצד הרוחני שבתורה. בחג הפסח- עם כל פרטיו, הכי מתאים לעסוק בבירור האמונה.

לימוד הנסתר- דרך המלך ודרך הקיצור!

פרק ט' פסקה י"ב

למרות שהדרך המקובלת ללמוד נסתר, "אחרי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים"- יש אנשים שנפשם מוכנה לזה, והם יכולים לעקוף כלל זה. הדרך לדעת אם ראוי ללימוד הנסתר- אם יש בו ענוה ושמחה.

שמחה שנובעת מוך לימוד תורה - מצווה

פרק ט' פסקה י- י"א

גם לימוד שמעורבת בו כוונה לשמור לעצמו אין זה אומר שלא למד תורה לשמה.

לקבל "אורות" מפרטי הלכות

פרק ט' פסקה ח'

גם לעוסקים בקבלה נצרך לימוד דינים והלכות. לימוד תורה באופן שלם כולל את כל החלקים. חכמה, בינה , ודעת.

הפסקת הלימוד בשביל עיסוקים אחרים

פרק ט' פסקה ז'

כל דבר יש קודש, לית אתר פנוי מיניה, אבל התורה קדושה יותר ולכן אסור לפנות מהלימוד ולומר 'מה נאה אילן זה'. גם בדברים שתלמיד חכם צריך לעסוק בהם זה צריך להיות בזמנים מוגדרים, ולא לבא על חשבון זמן הלימוד.

מגדל הפורח באוויר

פרק ו, פסקה ז'

הפרטים של ההלכה מקבלים גדרים, אבל עניינים רוחניים באופן טבעי לא מקובעים במסלולים מסויימים, וזה החידוש של דואג ואחיתופל שגם בדברים מופשטים קבעו גבולות. החולשה שלהם הייתה, שידעו רק לשאול בעיות ולא להגיע למסקנות.

חשיבות לימוד ההלכה

פרק ו', פסקאות ח'-ט'

התפילה הכרחית ללימוד, אבל אם נשארים רק בתפילה ומוותרים על התורה מפספסים את העיקר. אמנם גם לתפילה יש חשיבות בפני עצמה אבל יחסית לתורה היא לבוש לעומת העצם. ללימוד פרטי ההלכות יש תפקיד חשוב כי זה מאפשר לעסוק ברעיונות הגדולים והמופשטים בלי 'ללכת לאיבוד'. הגדולה של התורה שגם לרעיונות הכי מופשטים יש ביטוי העולם הזה בהלכות.

ביטול תורה באיכות

פרק ז' פסקאות ב' - ד'

ביטול תורה הוא לא רק זמן שבו לא לומדים, אלא גם כאשר אדם לומד במדרגה פחותה ממה שראוי לו. כל אחד צריך להופיע את האור שלו בתורה, ואם הוא לא לומד כמו שהמדרגה שלו דורשת הוא לא עושה את המוטל עליו בהופעת התורה בעולם. כדי שתהיה לתורה אפשרות להופיע בחיים צריך לפעמים זמן שבו מפסיקים ללמוד, וכך גם כשאדם לא יכול ללמוד יש בכך תועלת ללימוד.

אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ

פרק ט' פסקה א'

כל אחד מישראל יש לו אות בתורה שמתאימה רק לו, שישים ריבוא אותיות כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל. הרצון של האדם מגלה את החלק בתורה שהנשמה נמשכת אליו. אסור לאדם להזניח את זה כי אף אחד לא יעשה את זה במקומו.

חוכמת התורה לעומת חוכמת החול

פרק ו פסקה א'

התורה וחוכמתה נוגעות ברצון הפנימי ולכן נוגעת לכל האישיות. אבל החול נוגע רק בנקודה פרטית ומפתח רק אותה.

למה ללמוד תורה

פרק ו' פסקה י'

כמו שאדם בריא בנפשו לא מחפש סיבות לחיים, כך ישראל שיש לו בריאות רוחנית אוהב את התורה בלי הסברים. כשאוהבים את התורה בגלל משהו, זה מביא לכך שיאמרו 'שמועה זו נאה'. ההבדל בין המדרגה של ישראל לגויים הוא במדרגה של החיות שיש בהם, ולימוד התורה מיוחד לישראל בגלל זה, שרק להם הוא נותן מזון רוחני מתאים.

תורה דלעילא

פרק ג' פסקה ב'

מטרת התורה היא לא רק לסדר את העולם הזה אלא דבקות בקב"ה. כשקשורים לכך העולם מתרומם ואפשר להיות יותר מחוברים לאלוקות גם בעולם הזה.

תורה שבעל פה מגיעה ממקום גבוה

פרק א' פסקה ב' -ג'

בעומק הפנימי תורה שבע"פ מגיעה ממקום יותר פנימי מתורה שבכתב.

הפרט הארץ ישראלי' ותורת הנסתר בארץ

פרק יג פסקה א-ג

ג- כשיש הופעה של כלל גם הפרטים משתלמים יותר, הם ביחס לכלל ולא בפני עצמם. א-תורת הנסתר הפנימית ראויה בעיקר בארץ, בחו"ל מלאה היא לבושים וסיגים.

לימוד תורה בקדושה

פרק ו' פסקה א'

לימוד בקדושה זה או לימוד של אדם קדוש או לימוד כדי להתקדש. על ידי לימוד כזה השכל נהיה חלק מהרצון של האדם, ולא רק נוספות ידיעות.

האור שבפרטי התורה

פרק ב' פסקה ב'

בפרטי התורה נמצאת הנשמה האלוקית של שכלול העולם . הפרטים בתורה כאברים באדם, לימוד הפרטים מתוך כלליות התורה. המלחמה ביוונים.

דרך ארץ קדמה לתורה

פרק יב פסקה ב,ג

חשוב שיהיה לאדם מוסר טבעי שלא יבוא מצו עליון ועל גביו תבוא התורה, וכן נדרשת יראה לפני לימוד התורה, להבנת גודל ומהותה של תורה ה' ורק כך נלמדת התורה בצורה הנכונה.

הארת כלל התורה מתוך פרטיה

פרק ג' פסקה ז-ח

ע"י הסתכלות על העולם מתוך מבט התורה התורה מגיע לראיית האור הכללי. בלימוד תורה מתוך פרט אחד מושג כלל התורה.

למה ללמוד דקדוקי מצוות?

פרק ט' פסקה ד'

- השמחה שבידיעת פרטי המצוות. - למה מקובלים מוסיפים עוד ועוד הנהגות? - הדקדוק בפרטים נובע מכך שהתורה אלוקית ולא אנושית.

לחדש בתורה השמימית, היתכן?

פרק ט' פסקה ה'

- דרכי התפתחותו של העולם: 1. בצורה טבעית 2. בצורה שכלית. כך גם בלימוד התורה. -חידושי התורה כ"כ חזקים, שהם מייצרים את המציאות! כשחכמים קובעים דבר בעולם - הקב"ה פועל על פיהם!! - התורה מתגלה כמתאימה לאדם, דווקא ע"י שהאדם עצמו מחדש בה.

התורה משפיעה עלינו

פרק ט' פסקה ב'

התורה תמיד משפיעה על האדם, אין לימוד ניטרלי. לימוד לשמה משפיע קדושה, לימוד לקנטר משפיע ארסיות.

תורה שבע"פ ירידתה בגלות ועלייתה בגאולה

פרק א' פסקה ג'

התורה שבעל פה בגלות מתנתקת מתורה שבכתב, ובכך פוחתת ויורדת, ובעתיד חוזרת לעצמותה ויותר.

הקשר של התורה והנשמה

פרק א' פסקה א'

הקדמה לפרק א'. קשר התורה והנשמה. מדרגות בהופעת החיות האלוקית. התורה עליונה ומקיפה.

עניין אכילת פירות בט"ו בשבט

חידוש גדול של המקובלים שיש יום מיוחד לאכילת פירות. המסר הוא להרגיש את המטרה הגדולה בתוך כל המעשים הקטנים.

הסוד ברוח הוא בדרכים להגיע אליו

פרק ח' פסקה ה'(1)

בשאר החכמות העיקר זה הידיעה הסופית שמגיעים אליה, אבל בידיעות רוחניות עיקר העבדה זה הדרך וההפנמה של הידיעות וההטמעה שלהן בחיים.

היתרון הכמותי של לימוד תורה

פרק ו' פסקאות א'-ב'

בלימוד בקדושה מתגברים על ההפרעה של הגוף הגשמי לקלוט את אור התורה. ההבדל בין לימוד תורה ללימוד דברי חול, הוא לא רק הבדל איכותי אלא גם הבדל כמותי, כי התורה קשורה לכל החכמות.

השפעת הלימוד מתוך קדושה

פרק ה' פסקה ה, פרק ו פסקה א'

כשלומדים בקדושה וברוממות נשמה הכל מתאחד. לימוד ממקור התורה הקדושה. לימוד תורה מתוך קדושה.

התורה בגדלותה

הקדמת אורות התורה

התורה נעלה וגדולה מהגבולות ומגיעה ממקום עליון, ניתנה במדבר שאין שם ישוב, ואז כשמגיעה לארץ ישראל מתקרבת לשלימותה.

גאולת התורה

הקדמת אורות התורה

התורה המפוזרת בחו"ל חוזרת לארץ ונגאלת ומקימה ומחייה את עמ"י.