- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- מאמרי הראי"ה
מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
כתבות בנושא מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרעיון של נס פך השמן
מאמרי הראי"ה מאמר "פך השמן"
הסברו של מרן הרב זצ"ל לרעיון העומד מאחורי נס פך השמן: הפך הקטן מבטא את הנקודה הפנימית שבכל יהודי, וגם אם הינה טמונה וגנוזה, סופה לצאת. אך ישנו חשש שאם הפך ישאר בקטנותו=האמונה תשאר רק בלבבות ולא תתגלה בחוץ כיצד תוכל להחזיק מעמד, והרי כל שטף החיים ישטפוה? תשובתו של מרן הרב זצ"ל שזה הפלא שעשה הקב"ה שנשמת האומה לא תנוח ולא תשקוט עד אשר תלבה ותגלה את הניצוץ האלוהי הטמון בתוכה ותשיב את את לב ישראל לאביהם שבשמים. והנס שנעשה בפך השמן אע"פ שהאומה לא היתה מוכנה באותו זמן שיתפשט בם אור האמונה עשה הקב"ה נס אשר האמונה נאחזה באומה עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
מרן הרב זצ"ל על משיח בן יוסף ובן דוד
מאמר "המספד בירושלים"
שאלת מרן הרב זצ"ל מדוע יש צורך בשני משיחים מדוע לא מספיק שיהיה רק את משיח בן דוד? תשובת מרן הרב זצ"ל שמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד מבטאים שני חלקים בעמ"י את חלק החומריות ואת חלק הרוחניות. עשרת השבטים היו צריכים לבטא את משיח בן יוסף, ושבט יהודה היה לו את כח הרוחניות שקיים אצל משיח בן דוד, אבל בעוונותינו התפרדה הממלכה ולכ"א היה חסר את חלקו של השני.
היחס הנכן לחילוקי דעות
מאמר "פרק בהלכות ציבור"
תגובת מרן הרב זצ"ל על הפגיעה ברב גלזנר רב העיר קלויזנבורג שבהונגריה עקב עיותו ציוני. תמיהת הרב מדוע אף אחד מן הרבנים שם לא מחה על הפגיעה בת"ח. מחלוקת הרמב"ם ו"בעל העיקרים האם ביאת המשיח הנה חלק משלוש עשרה העיקרים או לא. פגיעה בת"ח יחיד הנה פגיעה בכלל ת"ח אפילו אם אדם טעה באחד מעיקרי האמונה אינו נהפך למין בגלל זה, ואינו נפגע כבודו וחוכמתו. ולכן תמה הרב כיצד העיזו בני העיר לפגוע ברב גלזנר ,אפילו אם לשיטתם הציונות הנה דעה נגד תורתנו הקדושה.,וק"ו שזה לא נכון ויש בכך חילוקי דעות. מהי התוכנית האידיאלית שכך צריך להראות ת"ח. מהי שיטת הלימוד שרצה מרן הרב שתהיה במרכז הרב
הלכה או פלפול?
מאמר "לשני בתי ישראל"
שתי הקדמות : א: התחיה הלאומית חייבת להקיף את כל ערכי חיינו, וערכי חיינו מורכבים משני ערכים קודש וחול. ב: כרגע התחיה הלאומית תופסת מקום מרכזי בחיינו והננו נדרשים להופיעה ולגלות גם את הקודש. ההבדל בצורת הלימוד בין ביהמ"ד הספרדי לבין ביהמ"ד האשכנזי, ואילו הדגשים שם כ"א מבתי המדרש. וההבדל בדברים הנצרכים לכ"א מן שיטות הלימוד. ביהמ"ד הספרדי הבליט את הפסיקה והקביעה איזו דעה נפסקה להלכה, לעומת ביהמ"ד האשכנזי שהדגיש את צד הפלפול וישוב הסתירות בין הסוגיות. הרמב"ן והגאון הנם יוצאים מו הכלל הנ"ל, והנם איחדו את שתי התפיסות יחד. העבודה המוטלת עלינו בקיבוץ הגלויות הנה לאחד את שני בתי המדרש האשכנזי והספרדי, ושכל בית מדרש ילמד את הדברים הטובים מן ביהמ"ד השני אך לא יאבד את יחודו. ומתוך כך יתאחד כל עמ"י יחדיו ויהיה גוי אחד בארץ. הסבר מרו הרב זצ"ל לדברי הגמרא "ת"ח מרבים שלום העולם שנא,.. ורב שלום בניך"
גאולת עם ישראל
מאמר "לתחיית הקודש" - פסקה י"א - י"ב
גאולת עם ישראל אינה כדי שעם ישראל ימצא "מקלט בטוח" בארצו מפני הצקות הגויים אלא כפתיח והכנה להבאת העולם למגמתו האידיאלית בהכרה במציאות ה' בעולם הזה והאמנתו בו. כרגע רק התחייה הלאומית מתגלה בעוה"ז ותפקידנו הינו להעצים את התחיה הלאומית ולהוסיף אליה את תחיית הקודש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
