ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל החילים
ישנו גם חלק גדול בעם היהודי שפשוט מתייאש מכל העניין של חירות וגאולה. הוא פשוט לא יזכה לחיות ולראות אותן, להשתתף בגאולה וביציאה ממצרים. אפילו את משה עצמו הקב"ה מבקר בצער בתחילת פרשת השבוע על טרוניותיו כלפי שמים בעניין היעדר ההתקדמות, לכאורה, בחזית השחרור והגאולה.
ברור שכוח התמדה וסבלנות אינסופית כמעט נדרשים מהעם היהודי שמקווה להגיע לימים טובים יותר. הסיפור של מכות מצרים ואירועי הפרשה מדגימים לנו את הצורך בראייה לטווח הרחוק כשמדובר באירועים בחיי העם היהודי. התרחשות והתפתחות של אירועים גדולים מצריכה זמן. נדיר שפתרונות מיידיים ופתאומיים לבעיות ולאתגרים ממושכים באמת מועילים ופותרים את הבעיה. אחת המידות של הקב"ה היא סבלנות אינסופית. המשימה שלנו היא להידמות לו וללכת בדרכיו.
פרעה, אויב ישראל, הוא אב הטיפוס של כל האויבים המאוחרים יותר של העם היהודי. שום היגיון או עובדות לא ישכנעו אותו לנטוש את שנאתו הבלתי רציונאלית ואת התנהגותו כלפי העם היהודי, התנהגות שממיטה הרס על עצמו ועל עמו. גם כשיועציו הקרובים אומרים לו "הטרם תדע כי אבדה מצרים?" פרעה לא זז מדעתו. הוא מוכן להמשיך הלאה עד שאחרון המצרים ימות במכות שפוקדות אותו ואת עמו. השנאה ליהודים לא מטה אוזן לקול ההיגיון. היא נשארת דבר קבוע בהיסטוריה של העולם כבר אלפי שנים.
שעזה תיחרב עד היסוד, אבל מישהו ייסוג לאחור לרגע וישאל מדוע אנחנו מניחים לזה לקרות? העקשנות הבלתי מתפשרת של פרעה מוסיפה לחיות בשונאים ומרצחים מאוחרים יותר של העם היהודי. משה עסוק במשא ומתן עם פרעה, אך פרעה לעולם איננו מכבד את ההסכמים שמושגים במשא ומתן הזה. פרעה כבר מתכונן לסיבוב הבא ברגע שהלחץ מהמכה חולף. פרעה נשאר פרעה עד הסוף, אפילו אחרי יציאת מצרים. על אף שזה חסר כל היגיון, הקב"ה מבין, כביכול, שכך רשעים מתנהגים ולעתים קרובות הם מכסים על רשעותם בגלימה של צדקנות.
על כל פנים, פרשת השבוע מראה לנו שוב שפרשיות התורה עוסקות לא רק בעבר אלא גם מאירות לנו את מצבנו בהווה ואת תקוותנו לניצחון בעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
