ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
להלכה נפסק כי תשלום "חצי נזק" של שור תם הוא קנס. לכן אומרת הגמרא (טו עמוד ב) שאין לחייב בתשלום על נזקי קרן של שור תם בבבל כיוון שאין שם דיינים סמוכים. אף על פי כן, אומרת הגמרא שהניזק רשאי "לעשות דין לעצמו" ולתפוס מנכסי המזיק כשיעור מה שמגיע לו על פי דין.
נחלקו הראשונים באשר להיתר זה. לדעת רבינו תם (שם, תוספות ד"ה ואי תפס) ניתן לתפוס רק את הבהמה שהזיקה, אך לא ניתן לתפוס משאר נכסי המזיק. טעמו הוא, שכיוון שאין אנו דנים דיני קנסות, לא נוכל לברר שאכן הניזק תפס רק את אשר מגיע לו, ולכן יש להגביל את ההיתר לתפוס. הרא"ש (א, כ) חולק ומתיר לתפוס גם משאר נכסי המזיק, כיוון שלאחר שיתפוס הבית דין ישומו כמה היה ראוי שיתפוס, ואם תפס יותר ישיבו את המותר לבעליו.
עוד נחלקו הראשונים, אם בכל מקרה שיש חיוב קנס מותר לתפוס. לדעת הרמ"ה (מובא ברא"ש שם) ההיתר מוגבל רק עד שיעור הנזק, אך בקנסות שמעניקים לאדם מעבר למה שהוא ניזוק, כמו כפל וארבעה וחמישה (קנסות לגנב) אין היתר לתפוס. לדעת הרמ"ה ההיתר לתפוס הוא תקנה מיוחדת שתיקנו חכמים, ותקנה זו נעשתה רק כדי שהניזק לא יפסיד, אך לא כדי הוא ירוויח. הרא"ש חולק וסובר שההיתר לתפוס אינו תקנה, אלא מעיקר הדין האדם רשאי לתפוס. כיוון שהמזיק חייב לו, אלא שאין בית דין בו הוא יכול לתבוע אותו, רשאי הוא לעשות דין לעצמו, ולכן מותר לתפוס בכל הקנסות.
השולחן ערוך (חושן משפט א, ה) פסק כדעת הרא"ש בשתי המחלוקות הללו. עוד מביא השולחן ערוך תקנה נוספת של הגאונים שבית הדין מנדה את המזיק עד שיפייס את הניזק בכך שישלם לו סכום ראוי. כיון שנידוי זה הוא בודאי רק תקנה, כתב הש"ך (סעיף קטן יח) שלכולי עלמא מנדים רק עד שיעור הנזק, ולא על תשלום שמעבר לכך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
