ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב". ודרשו חז"ל פסוק זה "אל תיקרי מורשה אלא מאורסה" (ברכות נז, ב) כלומר התורה נחשבת נשואה לעם ישראל - התורה היא הכלה, וישראל החתן.
וכך גם מצאנו במדרש (שמות רבה תרומה לג, ז) "מלמד שהתורה ארוסה לישראל, שנאמר 'וארסתיך לי לעולם'" ועוד שם "מה חתן זה (ישראל) כל זמן שלא נשא ארוסתו (התורה) הוא הוה פראדורין (מהלך תמיד) לבית חמיו, משנשאה הרי אביה בא אצלה, כך עד שלא נתנה תורה לישראל 'ומשה עלה אל האלוקים'; משנתנה תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'".
לעומת זאת, מצאנו בדברי חז"ל משל המראה להיפך, שישראל משולים לכלה: כך למשל בפרשתינו על הפסוק "ה' מסיני בא" פירשו (הטור בשם המכילתא יתרו פרק ג) "יצא לקראתם כשבאו להתייצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה...".
וכן מצאנו במדרש (מדרש רבה נשא יב, ח) "ביום חתונתו זה סיני, חיתונים היו שנאמר 'וקדשתם היום...', ומשמע מכאן שישראל הם המקבלים את הקידושין.
וצריך לבאר כיצד מצד אחד ישראל משולים לחתן המקדש את ארוסתו - התורה, ומאידך נראה להיפך, שישראל ככלה המתקדשת.
האדמו"ר הזקן בספר ליקוטי תורה עומד על שאלה זו. כדי להבין את דבריו, נקדים את משמעות המושג 'חתן' לעומת 'כלה'. המילה 'כלה' היא מלשון 'כלתה נפשי' ("נכספה וגם כלתה נפשי" - תהילים פד, ג; "כלתה לתשועתך נפשי" - תהלים יט, פא), ככלה הנכספת ומשתוקקת לחתונתה, שכן טבע העולם שהאיש הוא הנותן את הכיוון הרוחני למסגרת המשפחתית, והאשה היא הנכספת לקבל תוכן זה, ואז מגיע תפקידה - להשליך אותו אל החיים המעשיים, לעבד את השורש ולהוציא ממנו פירות.
תשובה א: הקב"ה והתורה
מכאן ברורה התשובה הראשונה שמביא הליקוטי תורה, שיש מתרצים שהחילוק הוא בין יחס ישראל אל הקב"ה, לבין יחס ישראל אל התורה. ביחס לקב"ה, כמובן שישראל משולים לכלה והם הנכספים ומשתוקקים לחתונה, אל הקשר עם הקב"ה שממלא אותם חיים ותוכן. אולם לגבי התורה ישראל הם הקרויים חתן, שכן הם משפיעים על התורה בלימודה.
תשובה ב: תורה שבכתב ותורה שבעל פה
הליקוטי תורה ממשיך לבאר שגם על התורה לחוד ניתן להבין את שני מדרשי חז"ל, אלא שהחילוק הוא בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה.
כשישראל הכלה, החתן הוא התורה שכתב, המשפיע מחכמה עילאה אל הכלה. כ"ד ספרי הקודש הם כמשל לכד מים מהים הגדול, שממנו משקים מעט מזעיר לעדה הצמאה.
אבל מצידנו, ישראל עומדים ללא יכולת לשנות ולהוסיף על תורה שבכתב אפילו אות אחת - "אשר נתן לנו תורת אמת - זו תורה שבכתב" אומרים הטור והשולחן ערוך (אורח חיים סימן קל"ט), כאמת מוחלטת שאי אפשר להוסיף או לגרוע ממנה, אלא להיפך - להיות מושפעים מכל אות ותג שבה.
לעומת זאת, התורה שבעל פה מסורה ככלה לעם ישראל החתן, ללומדה וללמדה, לפתחה, להגדילה ולהאדירה, כר' עקיבא שדרש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות (מנחות כט, ב). הטור שם מוסיף ש"וחיי עולם נטע בתוכנו" הוא תורה שבעל פה: 'נטע' מלשון נטיעה הצומחת ופורחת בידי חכמי ישראל לחיי עולם.
ככל שהחתן - ישראל - ישב יותר על כסאו, כלומר יהיה מסודר על ארצו, עִם מקדש, מלכות, כהונה ונבואה, כך תצמח ותפרח תורה שבעל פה יותר ויותר בכל זיו תפארתה, ותתחבר לתורה שבכתב בכל שיעור קומתה (ע"פ אורות התורה פ"א, ב), וזאת בחיבור שני המשלים יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
