ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מ"ט ח-י).
יוסף ובנימין שגם הוא על יוסף יחשב, (בהזדמנות קרובה נעסוק בעניין זה, עיינו כדוגמא שמו"ב י"ט כא) נמצאים רק בסוף הרשימה:"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר: וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים: וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל: מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם: בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו " (שם כב-כו)
עיון בברכת יוסף מגלה, כי יעקב מספר על הבן שהתגבר על כל הקשיים, יוסף הוא מי שמקבל את הברכות אשר אביו קיבל מהוריו והוא גם מקבל את הנזר והמינוי לראש ולקודקוד. מבחינת המציאות בסוף ספר בראשית, ברור שיוסף הוא המנהיג ויהודה כפוף לו. לכן, גם רש"י מסביר כי ברכת יעקב ליהודה תבוא לידי ביטוי מעשי רק בימי דוד וז"ל:
"גור אריה - על דוד נתנבא ... לא יסור שבט מיהודה - מדוד ואילך".
לאורך כל ההתנהלות בפרשה ברור שיוסף הוא בכיר האחים:
א. השבעתו ומינויו על החזרת יעקב לארץ ישראל לאחר מותו.
ב. ברכת יעקב ליוסף ובניו עוד לפני ששאר האחים הוזמנו לקבל את ברכתם. התערבותו של יעקב במעמד צאצאי יוסף נובעת מקביעת יעקב כי הם אלו שינהיגו את העם גם בדורות הבאים. כנראה שיעקב קובע זאת כדי למנוע מחלוקות ומאבקים פנימיים אשר עלולים לסכן את עתיד העם. (ברכת יעקב לבני יוסף והכרעתו: "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (שם מ"ח כ) הפכו ל"מטבע של ברכה" שהתקבל על הכל).
ג. קבלת כפל נחלה כבכור.
רק לאחר ההכרעה הכל כך ברורה, מוזמנים האחים כולם אל יעקב ונקבע לדורות מעמדם.
יוסף הוא המנהיג של כל המשפחה - כחלק בלתי נפרד מן המשפחה - ולא כמי שנבחר ודחה את האחרים. יהודה יקבל הנהגה, אבל רק בעתיד.
גם משה רבנו בברכותיו לשבטים ערב הסתלקותו, ממשיך את קביעתו של יעקב - יוסף מקבל את הברכה המרכזית ויהודה לא מקבל הנהגה בפועל או בתואר. משה חוזר על מילותיו של יעקב בקביעת יוסף כבכיר האחים וכמי שנושא את הנזר על ראשו:
"תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו : בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ" (דברים ל"ג טז-יז).
משה גם מקבע את העדפת אפרים על פני מנשה, כהמשך לקביעתו של יעקב: "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (שם).
אם כך, מתי עברה ההנהגה אל דוד? כיצד הוכרז המהפך?
תפנית זו החלה כאשר הנשים אמצו את מטבע הלשון שטבע משה רבנו והכריזו בראש חוצות:
"הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו "!
(כלומר, הרבבות שייכים לדוד ורק האלפים לשאול, שמואל א י"ח ז).
נוסיף שגם הפלשתים הכירו בשיר זה כמזמור הכתרה שהרי עבדי אכיש מצטטים:
"הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו " (שם כ"א יב)
וגם שרי פלשתים בעקבותיהם: "הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שם כ"ט ה).
מרגע זה ואילך עתידו של עם ישראל תלוי ביכולת להתאחד מאחורי שני המנהיגים צאצאי דוד ויוסף כפי שהסברנו בשבוע שעבר (בפרשת ויגש).
הבה נתפלל כי האחדות הבאה לידי ביטוי בחיזוק ממשלת ישראל וצבא ההגנה לישראל
במלחמתם ביורשיהם של הפלשתים-הפלשתינים, תהווה הקדמה להמשך אחדות גם בימי רגיעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
