ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
טקסי ההכתרה של אדניה ושל שלמה נערכו על המים. אדניה ליד עין רוגל כמפורש בכתוב:
"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ" (מלכים א א' ט).
שלמה ליד הגיחון כמפורש בכתוב:
"וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן: וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (שם לח-לט).
כך גם נפסק להלכה:
"כשמושחין מלכי בית דוד אין מושחין אותן אלא על המעין" (רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה יא).
המעיינות שליד ירושלים ובקרבת הר הבית תופסים מקום חשוב בנבואות הגאולה לעתיד לבא.
יואל ניבא:
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְקֹוָק יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים" (יואל ד' יח)
יחזקאל ניבא:
"וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ" (יחזקאל מ"ז א)
זכריה ניבא:
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה" (זכריה יד ח)
לכן, כל גילוי של נביעה באזור זה, גם אם היא שולית וגם אם מקורה לא ברור, מעורר התרגשות בציבור.
בעיה גדולה הטרידה את מפרשי המקרא ובעיקר את אלה שחקרו את ההיבטים הגאוגרפים של הכתוב. באזור עיר דוד ודרום הר הבית יש רק מעין אחד - מעין הגיחון שמימיו נמשכים לתוך נקבת השלוח. כמפורש גם בפסוקים המתארים את מפעל המים שבנה חזקיהו כהכנה לקראת המצור האשורי:
"וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ" (דברי הימים ב ל"ב ל)
לעומת זאת, את עין רוגל אי אפשר למצא. מן הכתובים מוכח שהמעיין חייב להיות כמטחווי שמיעה מעיר דוד, שהרי סיעת אדניה שומעת את קול הקריה הומה לאחר המלכת שלמה שנאמר:
"וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה" (שם מא).
מעין זה נעלם כנראה בעקבות רעידת האדמה האדירה, שפקדה את ירושלים שנתיים אחרי שעמוס החל להנבא וציינה כנראה את סוף נבואתו. רעידת אדמה זו ציינה גם את התחלת נבואת ישעיה ואת סילוקו של עוזיה מכס המלכות בפעל, עקב הצרעת בה לקה. לכן יש המזהים את מיקומו עם "ביר איוב", בור מים עתיק לא רחוק מן הגיחון.
רש"י ורד"ק בביאור השם "עֵין רֹגֵל" - מביאים:
"תירגם יונתן עין קצרא הוא כובס שמתקן בגדי צמר ברגליו על ידי בעיטה".
כאשר הקב"ה שולח את הנביא ישעיה לפגש את אחז (נכדו של עוזיה) מקום המפגש הוא:
"אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס" (ישעיהו ז' ג).
גם שם מסבירים הם:
"שהיו כובסים שם הבגדים לפיכך נקרא שדה כובס, ויונתן תרגם חקל משטח קצריא שהיו מכבסים הבגדים בתעלה והיו שוטחין הבגדים לשמש בזה השדה".
נסיים את דברינו בממצאיו של אדריכל קוזניץ אשר עסק בנושא מנהרות הכותל המערבי שנים רבות. אדריכל זה ניסה למצוא מהו המעיין שמימיו הם המתאימים ביותר לכביסה באזור ירושלים מבחינת רמת החומציות שלהם. רמה זו יכולה לשמש כתחליף לדטרגנטים המשמשים כסבון, הסוחף אליו לכלוך מתוך הבגד. מסקנתו הייתה כי דווקא מימי הגיחון הם המתאימים ביותר. עקב כך, ניסה הוא לערער על הזיהוי של הגיחון, לטענתו המעין המזוהה כגיחון הוא עין רוגל. גם אם רעיונו מבריק ודבריו נראים תמוהים, הם מוסיפים לחידת זיהויו של מעיין עין רוגל.
הבה נתפלל כי יתגלה במהרה המעיין מבשר הגאולה, שיפכה את מימיו באזור הר הבית ועיר דוד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
