ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
בפיסקה קצרה סוקר הרב את כל תקופת השופטים, מהכניסה לארץ ועד ימי שלמה. את דוד המלך לא מזכיר הרב, כי שלמה הוא השיא של כולם, אפילו של דוד.
אָמְנָם קָמוּ לָהּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶאֶסְפָה הַהֶאָרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, דּוֹר-הַפְּלָאוֹת, גּוֹאֲלִים וּמוֹשִׁיעִים, אֲשֶׁר עֲזָרוּהָ עֵזֶר מְעַט וַיִּסְמְכוּהָ בִּנְפִילָתָהּ.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
6 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור ראשון
7 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שני
8 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שלישי
טען עוד
וְלִפְעָמִים הוֹפִיעוּ גִּבּוֹרֵי אֵל, אֲשֶׁר כִּמְעַט הֵקִימוּ אוֹתָהּ הֲקָמָה אֵיתָנָה, וַיִּקְשְׁרוּהָ עוֹד בִּצְרוֹר-חַיֶּיהָ, בִּמְרוֹם הָאוֹרָה שֶׁל הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי.
גיבורי א-ל ונביאים. מצד אחד שמואל מהשופטים שהיה גם נביא, אולם מן הצד השני גם שמשון שהיה נזיר א-להים, גיבור שגם מביא כבוד וישועה. כל דמות וייחודה, וכשמשון גם שאול ודוד.
גם שלמה הוא אחד מאותם הגיבורים. צריך לזכור שאמנם הוא בנה את בית המקדש וזה היה נפלא, אבל סוף כל סוף המקדש נחרב. ההקמה הייתה נפלאה ואיתנה, אבל היא הייתה רק כמעט אותה ההקמה האיתנה שלא מאכזבת. כמעט, אבל סופה אכזבה ונפילה.
והדוגמה של שלמה הייתה נפלאה:
לָעַד לֹא יִשָּׁכַח מִזִּכְרוֹנָהּ אוֹתוֹ תּוֹר-הַזָּהָב שֶׁבִּפְרִיחַת יְמֵי שְׁלֹמֹה, בְּבִנְיַן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, בַּהֲדַר תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ וְעֹז-הַחַיִּים שֶׁהִתְגַּלָּה בּוֹ, בְּהַבָּעַת עֹשֶׁר הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית וְהַלְּאֻמִּית הַמְשֻׁלָּבוֹת זוֹ בְּזוֹ בְּהַתְאָמָה הַרְמוֹנִית,
ארמון המלך מול המקדש. הכבוד של כל העמים לשלמה, ששרר אז במדינה, בארץ רחבה ועשירה, עם מקדש מפואר. היו עושר, הדר ותפארת, שררה התאמה בין האידיאה הא-להית, ובין המלכות, האידיאה הלאומית. גדולתו של שלמה הייתה מתוך שביקש מה' חכמה ולא עושר, חכמה שהיא השילוב בין האידיאה הא-להית ללאומית. הייתה בו היכולת לבנות את בית המקדש ולפאר אותו ולמרות זאת לא להמעיט את בית המלך - אלא ששניהם יהיו במרום הפסגה. בית המלך מואר בכבודו של המקדש, והמקדש מתכבד מגדולת בית המלכות - זו החכמה הגדולה, ההרמוניה.
"וְקַיְמָא סִהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא" 1 .
הרב מצטט את דברי הזוהר - שנתקיים הסהר בשלמותו. ישראל נמשלו ללבנה, כי מחזור הלבנה מזכיר לנו את ההיסטוריה היהודית. פעם הלבנה במילואה ופעם מתמעטת והולכת. וגם כשהיא מתמעטת והולכת ונעלמת מן העין וכאילו כבר אינה יותר, למחרת שוב היא מבצבצת ושוב היא הולכת ומתמלאת.
אָז, בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה, הַקְּצָרָה בְּכַמּוּתָהּ וְהָאֲרֻכָּה בְּאֵיכוּתָהּ, שָׁאֲפָה הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית רוּחַ חַיִּים מְלֵאִים, כְּפִי עֶצֶם טִבְעָהּ וְסִפּוּקָהּ הַפְּנִימִי, וַתִּינַק זִיו הֲדָרָהּ מֵהָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַטָּהוֹר.
האידיאה הלאומית, הלבנה, מוארת מן החמה שהיא האידיאה הא-להית. הלבנה במילואה ממצה את מלא היכולת שלה להיות מוארת על ידי החמה. מלוא היכולת הלאומית להתמלא מתפארת בית המקדש, המפעל הגדול והנפלא של ימי שלמה. וכיסא שלמה התחזק ונישא מתוך כוחו של המקדש.
הָעֹשֶׁר הַלְּאֻמִּי וְחֹסֶן-כְּבוֹדוֹ הוֹסִיף יִפְעָה וְאֹמֶץ אֶל הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא אָז בִּבְהִירוּתוֹ הַתֹּכֶן הַלְּאֻמִּי,
גדולתה של המלכות הוסיפה לוודאות האמת של תורת ה' בהופעתה הכבירה. היה ברור מהי הלאומיות ומהי מלכות ישראל. המקדש מול בית המלך.
וְהַמַּחֲשָׁבָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה בְּצוּרָתָהּ הַיִּשְׂרְאֵלִית הוֹעִילָה לְהַשְׁפִּיעַ חַיֵּי עֹנֶג, חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד וְרוֹמְמוּת-רוּחַ לְכָל הַגּוֹי כֻּלּוֹ. - התאחדות העם ממש.
אנחנו יודעים שתקופת שיא זו הייתה תקופה קצרה, ועל כן אומר הרב שהיא הייתה בתחילת תקופת שלמה. שיר השירים הוא קודש קודשים, יחס התאמה בין האידיאה הלאומית לאידיאה הא-להית, בין כנסת ישראל לריבונו של עולם, האהבה מליאת להט, מליאת רצון של קרבה. חיפוש זה אחרי זה ושמחה רבה בעת הפגישה. אבל זהו רק שיר השירים שכתב שלמה בצעירותו, לאחר מכן נכתב משלי, ואחר כך קהלת 2 .
אנחנו יודעים ששלמה גם לקח נשים נכריות, עובדה שבתחילה נראתה כשולית וזניחה בתוך כל הזוהר הגדול, אבל אחר כך יצרה בעיות קשות. וגם האהבה שבשיר השירים, עם כל קודש-הקודשים של עצם האהבה, יש בה מתח של אי-שלימות. זאת אהבה שלא באה לידי מימוש מלא. גם בתוך הסערה העצומה הזו, והרצון של קרבה, עשייה וחיפוש, גם בתוך זה כבר נשמעים נימות וצלילים של פורענות שתבוא אחר כך. והיא אכן באה. אבל מכל תקופות האומה - מלכותו של שלמה היא התקופה הנפלאה והיפה ביותר, שאנחנו מביטים עליה בערגה. שם באה ההתאמה לביטוי המלא, יותר מכל מה שאנחנו זוכרים ויודעים בדברי ימינו.
וַיִּתְרוֹמֵם עַל בָּמֳתֵי הַשִּׁירָה הַחַיָּה הָאֱלֹהִית וְעַל מְרוֹמֵי פְּאֵר הַחַיִּים, הֲדַר הַגְּדֻלָּה הַלְּאֻמִּית וְזִיו הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה וְהָרַעֲנַנָּה. "לֹא הָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר-הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר-הַשִּׁירִים - קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים" 3 .
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שני
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור רביעי
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
