ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
אנו ממשיכים ומעמיקים בניתוח הגלות. הנפילה הקשה שהייתה מנת חלקן של שתי האידיאות, הלכה והחמירה. המלכות הוסרה מעל כנה, ונותר לו רק הרגש הלאומי. רגשות אחווה וקרבת דם, עם לקט זיכרונות קולקטיביים. שותפות בגעגועים ובערגה לכל הטוב שהיה ואינו, וגם היצרפות כואבת בכור הסבל והרדיפות.
אֲבָל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית וְהָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית, הַיִּשְׂרְאֵלִית, הִנָּן כָּל-כָּךְ מַתְאִימוֹת זוֹ לָזוֹ, עַד שֶׁבְּכָל אַחַת מֵהֶן מֻנָּח תָּמִיד גַּם כֹּחַ שָׁרָשֶׁיהָ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.
האידיאות מתאימות בשל היותן מבחינה מסוימת תאומות.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
26 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי
27 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שני
28 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור ראשון
טען עוד
הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית בְּכָל-אֹפֶן נוֹשֵׂאת הִיא בְּתוֹךְ-תּוֹכָהּ אֶת הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית,
במידה מסוימת בתוך תוכה כוללת כל אחת מהאידיאות את חברתה. הלאומיות הישראלית טומנת בחובה את האידיאה הא-להית, אפילו אם בצורה מוקטנת: עדיין יש מקדש מעט, יש ברגש הלאומי גחלת א-להית שטרם כבתה. השותפות והאחדות שבאומה מחפשות את הביטוי הא-להי שלהן, בלימוד התורה, בקיום המצוות ובתקוות המשמעות לעתיד.
וְהָאַחֲרוֹנָה לֹא תּוּכַל לְהִכָּחֵד מֵהַשְׁפָּעָתָהּ עַל אוֹתָהּ הָאֻמָּה, שֶׁהִיא מְקוֹם מְנוּחָתָהּ עַל הַמֶּרְחָב הַהִיסְתּוֹרִי הַכְּלָלִי, עַל-כֵּן תְּחַיֶּה בְּאֵיזוֹ צוּרָה גַּם אֶת הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי,
גם בכיוון ההפוך, האידיאה הא-להית עודנה מקרינה על האידיאה הלאומית, אף בחשכת הגלות, ומספקת לה כלים לבטא את הרגש הלאומי. בן העם היהודי מגדיר את עצמו ככזה בכך שהוא נשמר מחילול שבת, מקפיד על כשרות מאכליו ומתפלל בבית הכנסת. גם אלה סממנים לאומיים. ההקרנה הזו של האידיאה הא-להית על הלאומית מעניקה גם היא מקום אחיזה לרגש הלאומי -
אֲפִלּוּ בְּמַצָּב יוֹתֵר יָרוּד וְכֵהֶה.
עם כל תהליך החורבן והריסוק, הפיזור וההקטנה, עדיין קרובים השורשים של שתי האידיאות ואחוזים זה בזה. ובמקום שיש אידיאה אחת נמצאת גם השנייה.
יש כאן הגדרה ממצה של הרב למערכת היחסים בין האידיאות: האידיאה הלאומית היא מקום מנוחתה של האידיאה הא-להית על המרחב ההיסטורי הכללי. אלו יחסים של אור וכלי. ישנו מצע - העולם שמתפרס לפנינו כמרחב היסטורי כללי. כיצד יחול עליו אור האידיאה הא-להית? איך תשרה בו השכינה? על ידי קיומה של האידיאה הלאומית הישראלית בכל מקום וזמן שהוא. שם מגעה ואחיזתה במציאות. כך פועלת מערכת היחסים שבין שתי האידיאות.
פעולה זו קיימת הן בפסגות הגדוּלה והן במעמקי הגלות. על אף חורבן מלכותה של האומה הישראלית ופיזור בניה בין האומות, למרות דלדול שורותיה וכנגד כל הפגעים והמוראות שעברו עליה - נותרה האומה הישראלית מקום מנוחתה הבלעדי של האידיאה הא-להית. רק בה יכולה לחדור השראת השכינה בטהרתה, במידה המירבית האפשרית.
ממצב זה מושפעות כל שאר המדינות והממלכות, התרבויות והדתות. מערכות ערכים ודתות גדולות קמות ונופלות בהשפעת מערכת היחסים הזאת בין האידיאות. מגעיה של האידיאה הא-להית עם האידיאה הלאומית מופיעים בעולם כגלי רוח הנושאים עימם תחושות בשורה וייעוד למיליוני אנשים, אבל גם מפח נפש מעוד אמונה שהכזיבה. כוחה של האידיאה הא-להית עומד לה גם כאשר היא יורדת למציאות של רגש לאומי בלבד, אפילו במצבה היותר ירוד וכהה.
בהמשך נראה שיש מצב נוסף של הופעת האידיאה הא-להית, אך לא כשהיא מוגדרת כהשראת השכינה וכנוכחות א-להית, אלא כרובד גבוה של רעיונות ורוח נטולי מציאות וחיים. כלומר אידיאה אלהית המנותקת מכל מציאות לאומית כמו בדתות האוניברסליות - הנצרות, האסלם והבודהיזם.

למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור ראשון
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה

למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













