בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • ספריה
  • כ×Ēבי הראי"ה
  • למהלך האידיאו×Ē ×‘×™×Š×¨××œ
קטגוריה משני×Ē
undefined
9 דק' קריאה
וְכÖĩיוָן ׊ׁÖļהַפÖŧְרָטִיÖŧוÖŧ×Ē × Ö¸×Š×‚Ö°×Ö¸×” ר֚א׊ׁ, וְרִגְשׁÖĩי דÖŧַאֲגַ×Ē-הַפÖŧְרָט הָרוÖŧחָנִי×Ē × Ö´×Š×Ö°×žÖ°×ĸוÖŧ מִ×ĒÖŧוֹךְ הַשְׁפÖŧÖ¸×ĸÖ¸×ĒָהÖŧ הָרְחוֹקָה ׊ׁÖļל הָאִידÖĩאָה הָאֱלֹהִי×Ē, מִיÖŧָד מָ×Ļָא לוֹ גÖŧַם הָ×ĸוֹלָם הַחִי×Ļוֹנִי מָקוֹם לְהִ×ĒְגÖŧַדÖŧÖĩר בÖŧְרוÖŧחָנִיÖŧוÖŧ×ĒָהÖŧ ׊ׁÖļל הָאוֹרָה הַיÖŧִשְׂרְאÖĩלִי×Ē, בÖŧְמוÖŧץ֡ר הַ×ĒÖŧוֹרָה וÖŧבְרÖļגÖļ׊ׁ אֱמוÖŧ× Öˇ×Ē ×Öą×œÖš×”Ö´×™× הָרוֹמÖĩמָה אֲ׊ׁÖļר בÖŧÖ°×ĒוֹכָהÖŧ. מַה ׊ÖŧׁÖļלÖŧ֚א יָכְלָה הַנÖŧְשָׁמָה הַחִלÖŧוֹנִי×Ē ×Š×Öļל הַ×ĒÖŧÖĩבÖĩל ל֎×ĸֲשׂוֹ×Ē ×ĸִם הָאִידÖĩאָה הָאֱלֹהִי×Ē ×‘Öŧִהְיוֹ×ĒָהÖŧ בÖŧִמְלֹא ×ĒÖŧָקְפÖŧָהÖŧ, - ׊ִׁ×ĸֲרָה בÖŧÖ°×ĸÖˇ×ĻְמָהÖŧ אÖļ×Ē ×”Öˇ×™Ö°×›Öš×œÖļ×Ē ×œÖˇ×ĸֲשׂוֹ×Ē ×ĸִם הָאִידÖĩאָה הַדÖŧÖ¸×Ēִי×Ē. ׊ׁÖļהֲרÖĩי לֹא דÖŧַוְקָא אÖģמÖŧָה הַחַיÖŧָה כÖŧÖģלÖŧָהÖŧ בÖŧְאוֹר הָאִידÖĩאָה הָאֱלֹהִי×Ē ×Ļְרִיכָה לָזÖļה, כÖŧִי-אִם לÖĩב חָפÖĩ×Ĩ בÖŧְחַיÖŧÖĩי ×ĸוֹלָם וÖŧמָלÖĩא רֹךְ וÖŧנְטִיÖŧָה מוÖŧסָרִי×Ē ×Š×Öļל יְחִידִים, וְזÖļה אÖļפְ׊ָׁר לְהִמÖŧÖ¸×ĻÖĩא בÖŧְכָל מְלֹא הָ×ĸוֹלָם.

יש השלכה נוספ×Ē ×œ×—×Š×™×¤×Ē ×ž×™×ž×“ ה×ĸומק והפנימיו×Ē ×‘××•×ž×” וב×Ēוד×ĸה הישראלי×Ē. ב×ĸקבו×Ē ×—×Š×™×¤×” זו יכולים ר×ĸיונו×Ē ××œ×” לה×Ēקבל גם מחו×Ĩ לגבולה של האומה, מאחר שאלה ר×ĸיונו×Ē ×Š×ž×•×¤×Š×˜×™× מן המ×ĸשים המסוימים, וכל מה שבגדר ר×ĸיון ורגש יכול ל×ĸבור גם למישהו אחר ב×ĸל ×Ēבונה ולב מרגיש. ומכאן מ×Ēחיל ה×Ēיקון המוסרי של האומו×Ē.
הרב מבחין ומבדיל בין האידיאה הא-להי×Ē ×‘×ž×œ×•× ×Ēקפה, לבין גלגולה החדש בגלו×Ē - האידיאה הד×Ēי×Ē. הד×Ē, שזהו יסוד המוסר וקרב×Ē ×-להים הפרטי×Ē, יכולה להיו×Ē × ×—×œ×Ē ×›×œ ה×ĸמים. אמנם לא כ×ĸמים אלא כיחידים. בני ×ĸמים שונים, כיחידים, לפי מ×Ļב נפ׊ם ולפי הכשרם האישי - ראויים להיו×Ē ×× ×Š×™× ד×Ēיים, להיו×Ē ×ž×—×¤×Š×™ א-להים. לא במובן של השרא×Ē ×”×Š×›×™× ×” באומה, לא במובן של ×Ēיקון ×ĸולם ומלואו בפו×ĸל ובמוחש, אלא במובן של רגשי קודש, של מוסריו×Ē ××™×Š×™×Ē × ××•×Ēה ונאה, של ר×ĸיונו×Ē ×¤×™×œ×•×Ą×•×¤×™×™× ו×Ēיאולוגיים מ×Ēאימים.
×ĸל כן, מ×ĸ×Ē ×Š×”×Š×Ēנה מ×Ļבה של האומה הישראלי×Ē, הש×Ēנה גם מ×Ļבו של ה×ĸולם הד×Ēי וה×Ēרבו×Ēי. באו×Ēו הזמן מ×Ēחילו×Ē × ×˜×™×•×Ē ×Ēרבו×Ēיו×Ē ×—×“×Š×•×Ē, מ×Ēחילה ביקור×Ē ×ĸל האלילו×Ē ×”×ž×•×—×Š×™×Ē. היה ×ĸולם ישראלי מוחשי של השרא×Ē ×”×Š×›×™× ×” במקדש ×ĸל ידי קרבנו×Ē ×•×ž×œ×›×•×Ē ×‘××¨×Ĩ, ול×ĸומ×Ēו היי×Ēה אלילו×Ē ×ž×•×—×Š×™×Ē - ה×ĸ×Ĩ, האבן, האשירה. האלילו×Ē ×™×•×Ļר×Ē ×Ēחושה חזקה מאד של נוכחו×Ē ×›×•×—×•×Ē ×•×ĸו×Ļמו×Ē ×Š××¤×Š×¨ לשאוב מהם וש×Ļריך לפחד מהם. חורבן הבי×Ē ×•×”×Ēרחקו×Ē ×”×Š×›×™× ×” מן ה×ĸולם ה×Ēח×Ēון, הו×Ļיאו א×Ē ×”×ĸוק×Ĩ מה×ĸבודה הזרה, ומ×Ēחילה להישמ×ĸ ביקור×Ē ×ĸליה.
הבודהיזם, לדוגמה, היה ביקור×Ē ×ĸל האלילו×Ē ×”×”×•×“×™×Ē (הקיימ×Ē ×’× כיום). הוא השפי×ĸ השפ×ĸה מסוימ×Ē, לפחו×Ē ×ĸקיפה, גם ×ĸל ׊אר הפולחן ההינדואיסטי.
באו×Ēה ×Ēקופה ביוון מ×Ēחיל ×ĸידן הפילוסופיה - שהיא ביקור×Ē ×ĸל האלילו×Ē, ביקור×Ē ×ĸל המוחשיו×Ē ×”×ž×•×’×–×ž×Ē ×•×”×œ×™×›×” לקרא×Ē ×’×™×‘×•×Š מושגים של זיכוך, מוסר וה×Ē×ĸניינו×Ē ×‘×¨×ĸיונו×Ē. ×Ēנו×ĸ×Ēה של ה×Ēרבו×Ē ×”×™×•×•× ×™×Ē ×›×‘×Š×” א×Ē ×›×œ ה×ĸולם ה×ĸ×Ēיק הנחלש, פרץ ומ×Ļרים. כלומר, א×Ē ×Š× ×™ המרכזים ה×ĸ×Ēיקים ביו×Ēר של הפולחן האלילי, ארם נהריים ומ×Ļרים, הכרי×ĸה היוונו×Ē. אמנם, כלפי חו×Ĩ נשארה אלילו×Ē, אבל ה×Ēנו×ĸה החדשה היי×Ēה של ביקור×Ē ×•×ĸידון. כמו שאמרו חז"ל ׊×ĸם ×Ēקופ×Ē ×‘×™×Ē ×Š× ×™ ביטלו אנשי כנס×Ē ×”×’×“×•×œ×” א×Ē ×™×Ļר ה×ĸבודה הזרה 1 .
קשה לקבו×ĸ בוודאו×Ē ××Ē ×—×œ×§×” של היהדו×Ē ×‘×ž×¤× ×” הגדול שה×Ēחולל ב×Ēרבו×Ē ×”×™×•×•× ×™×Ē. הפילוסופיה קידמה א×Ē ×”×™×•×•× ×™× ממ×Ļב של ×ĸם ים ×Ēיכוני אלילי פשוט, למ×ĸמד הרם של ×ĸר׊ ה×Ēרבו×Ē ×”××™×¨×•×¤××™×Ē. ידו×ĸ שהפילוסופים הראשונים הביאו א×Ē ×”×—×›×ž×” מן המזרח. ×Ēלס, ראשון פילוסופי הטב×ĸ, לא נולד בא×Ēונה או ביוון בכלל. קיימו×Ē ×’× מסורו×Ē ×œ× מוכחו×Ē ×Š×ĸל פיהן אפלטון ואריסטו היו באר×Ĩ הקודש ב×Ēקופ×Ē ×”× ×‘×™××™× והושפ×ĸו מהם במידה זו או אחר×Ē. 2 אמנם קשה מאד לקבו×ĸ אם זה אכן ה×Ēרחש בפו×ĸל, אבל ×ĸ×Ļם סמיכו×Ē ×”×¤×¨×Š×™×•×Ē ×ž×‘×—×™× ×Ē ×”×–×ž×Ÿ מ×ĸורר×Ē ×ž×—×Š×‘×”. ברור שבזמן ×Ēקופ×Ē ×”× ×‘×•××”, סמוך לחורבן הבי×Ē ×”×¨××Š×•×Ÿ ומייד לאחריו, אנו מו×Ļאים ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×ž×¤×Ēי×ĸה בחשיבה היווני×Ē.
שני ר×ĸיונו×Ē ×ž×¤×Ēח בפילוסופיה היווני×Ē ×œ× שייכים לשום מ×ĸרכ×Ē ×ž×™×Ēולוגי×Ē ×‘×¨×—×‘×™ ×Ēבל, אולם מזוהים מהו×Ēי×Ē ×ĸם רוח היהדו×Ē. ראשי×Ē, פילוסופי הטב×ĸ היוונים הכריזו ×ĸל אחדו×Ē ×”×ĸולם (אמנם היו ויכוחים מהו או×Ēו מקור אחד, מים - כ×Ēלס, או א׊ – כפרו×Ēגורס ו×ĸוד). מסור×Ē ×”×ž×—×Š×‘×” היווני×Ē ×”×“×Ēי×Ē ×ĸסקה במלחמו×Ē ×”××œ×™× ב×Ēוך משפחו×Ēיהם ומחו×Ļה להן. זאוס מרד באביו קרונוס, הוריד או×Ēו שאולה, הש×Ēלט ×ĸל אחיו פוסידון, היו לו מאבקים קשים ×ĸם א׊×Ēו הרה ומה×Ēקשרויו×Ē ×Ļדדיו×Ē × ×•×œ×“×• לו ילדים.
מ×ĸבר לדמיון ה×ĸממי הפשוט, יש כאן השלכה של ה×Ēסבוכ×Ē ×”× ×¤×Š×™×Ē ×”×× ×•×Š×™×Ē ×ĸל או×Ēם כוחו×Ē × ×Ļחיים של אי×Ēני הטב×ĸ. אל אחד היה אל הים וחברו אל הברקים וכו', והם היו הכוחו×Ē ×”× ×Ļחיים המני×ĸים א×Ē ×”×ĸולם. כלומר, יש במי×Ēולוגיה פי×Ļול ואוטונומיז×Ļיה של הכוחו×Ē ×•×’× קואלי×Ļיו×Ē ×Š×•× ×•×Ē, לדוגמה במלחמ×Ē ×˜×¨×•×™×” אפולו היה ב×ĸד טרויה וא×Ēינה ב×ĸד היוונים. הפי×Ļול הוא ר×ĸיון פשוט שמופי×ĸ בכל המ×ĸרכו×Ē ×”×ž×™×Ēולוגיו×Ē: האשורי×Ē ×•×”×™×•×•× ×™×Ē ×•×”×ž×Ļרי×Ē, באיי פסחא, במזרח הרחוק ובשבטים אינדיאנים בדרום אמריקה, וכמובן גם בשבטים באירופה. ולפ×Ē×ĸ פ×Ēאום, פילוסופי יוון מ×Ē×ĸוררים לחפש א×Ē ×ž×” שקודם לא נחשב כלל למ×Ļיאו×Ē - א×Ē ×”××—×“.
הר×ĸיון השני, ׊×Ēהליך פי×Ēוחו החל בסוקרטס, הוא ×Ēור×Ē ×”×ž×™×“×•×Ē, הא×Ēיקה, המוסר. המי×Ēולוגיה מדבר×Ē ×ĸל שרירו×Ē ×œ×™×‘× של האלים והכוחו×Ē ×‘×”× ×”×’×Ēם א×Ē ×”×ĸולם. היא מספר×Ē ×ĸל נקמנו×Ē ×”××œ×™× ו×ĸל כל י×Ļריהם השפלים ביו×Ēר, ואין בה כל ×Ēבי×ĸה למוסר ומידו×Ē. אדרבא, רבים זוכרים בה×ĸר×Ļה א×Ē ×ž×™×Ēוס פרומו×Ēיאוס, שהביא א×Ē ×”××Š לבני האדם כדי ל×ĸזור להם, אבל האלים ה×ĸנישו או×Ēו שיום אחרי יום יבוא הנשר הגדול וינקר בכבדו (×ĸל את שהיה אחד ממשפח×Ē ×”××œ×™×). הלקח לחיים מסיפור כזה הוא שמי שניסה להיטיב ×ĸם אחרים נפג×ĸ ונ×ĸנ׊ בשל כך. ×ĸל כן ה×ĸיסוק בא×Ēיקה, במוסר, הוא ר×ĸיון מהפכני הנוגד א×Ē ×›×œ מסכ×Ē ×”×¨×ĸיונו×Ē ×”×§×•×“×ž×Ē, ולא סביר להניח ׊×Ļמח ×ĸל מ×Ļ×ĸה של מסכ×Ē ×–×•. כל ×Ēור×Ē ×”××™×“×™××•×Ē ×”×™× אפלטוני×Ē, והנה היא מדבר×Ē ×ĸל ×Ļדק, ×ĸל נאמנו×Ē ×œ×ž×“×™× ×”, לאמ×Ē. זהו מיפנה קי×Ļוני מ×Ēפיס×Ē ×—×™×™× אלילי×Ē ×Š×Š×œ×˜×” קודם ביוון. ודווקא הה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×–×• השפי×ĸה ×ĸל ה×Ēרבו×Ē ×”××™×¨×•×¤××™×Ē ×›×•×œ×” וממנה לחשיבה הנו×Ļרי×Ē.
לא מ×ĸט ה×Ēפ×Ēחויו×Ē ×ž×“×ĸיו×Ē ×”×™×• במ×Ļרים ובאשור ובאכד, מדו×ĸ הן לא השפי×ĸו ולא הביאו לחיפוש אחר ה×ĸיקרון האחד של כל ההוויה? סוקרטס הומ×Ē ×‘××Š×ž×Ē ×”×›×¤×™×¨×” באלים, כלומר רוב ה×ĸם היווני לא הש×Ē×Ē×Ŗ בי×Ļיר×Ē ×”×Ēרבו×Ē ×”×–×•. משפטו × ×ĸרך בפני מאו×Ē ×Š×•×¤×˜×™× במדינה דמוקרטי×Ē, נבחרי כל ×Ēושבי ה×ĸיר. המשפט נמשך זמן רב, הוא ט×ĸן א×Ē ×˜×ĸנו×Ēיו וה×Ēוב×ĸים ט×ĸנו נגדו, ובסופו של דבר הרוב ×Ļידד בהמ×Ē×Ēו ב×ĸוון כפירה באלים והשח×Ē×Ē ×”× ×•×ĸר. אנו מו×Ļאים המון פסלי אלילים מה×Ēקופה ההיא, ובניי×Ē ×”×ž×§×“×Š×™× נמשכ×Ē ×‘×ž×œ×•× ×ĸוזה. אם הפילוסופיה היווני×Ē ×”×™×™×Ēה ×Ēו×Ļאה של מפנה מ×Ļטבר ורב שנים ששורשיו × ×ĸו×Ļים בחברה היווני×Ē - היינו ×Ļריכים לראו×Ē ××—×Ē ×ž×Ÿ הש×Ēיים: או אימו×Ĩ ד×ĸו×Ē ×“×Ēיו×Ē ×—×“×Š×•×Ē ×ĸל ידי כל החברה, לכל הפחו×Ē ×ž×ĸין ריכוז סמכויו×Ē ××œ×™×œ×™×•×Ē ×‘×™×“×™ אל אחד, כמו במ×Ļרים בימי פר×ĸה אחנ×Ēון המהפכן (שהכריז ×ĸל אל השמש כאל היחיד. את כאן ניכר×Ē, כפי הנראה, השפ×ĸה יהודי×Ē ×Š×œ××—×¨ י×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים), או לחלופין סקולריז×Ļיה, כלומר חילון של המאמ×Ĩ ה×Ēרבו×Ēי. לא ׊×Ēרבו×Ē ×”×—×•×ž×¨ ×Ēיפסק אלא שמרכז שלה יש×Ēנה: במקום להשקי×ĸ הון ×ĸ×Ē×§ בפסלי אלילים ובמקדשיהם - אמורה היי×Ēה המגמה להיו×Ē ×‘× ×™×™×Ē ×ž×‘× ×™ ×Ļיבור גדולים המשמשים א×Ē ×”×ĸם כמו שחייבו הפילוסופים.
דרך אגב, ראוי לה×ĸיר שזא×Ē ××—×Ē ×”×Ą×Ēירו×Ē ×”×—×¨×™×¤×•×Ē ×œ×Ēפיסה המרכסיסטי×Ē ×”×’×•×¨×Ą×Ē ×Š×”×Ą×‘×™×‘×” החומרי×Ē ×ž×ĸ×Ļב×Ē ××Ē ×”×Ēוד×ĸה. שהאירו×ĸים החבר×Ēיים-כלכליים-חומריים (שהם הממשיים לדידה) הם המ×ĸ×Ļבים א×Ē ×”×ĸרכים והמחשבה. בניגוד לפילוסופיה ההגלייאני×Ē ×Š×“×™×‘×¨×” ×ĸל הפרימאט 3 של הרוח, ו×ĸל שניו×Ē ×—×™×™ החומר והרוח. מארכס אמר: "אני ה×ĸמד×Ēי א×Ē ×”×’×œ מן הראש ×ĸל הרגליים". והוא אכן הש×Ēמ׊ במונחיו של הגל כמו אחדו×Ē ×”× ×™×’×•×“×™×, שבשיטה הדיאלקטי×Ē. אבל א×Ļל מרכס הפרימאט יוחס לחיי החומר והכלכלה ׊מ×Ēוכם ×Ļומחים חיי הרוח. ה×ĸם היווני לא הש×Ē×Ē×Ŗ ב×Ļמיח×Ē ×”×¤×™×œ×•×Ą×•×¤×™×”.
ה×ĸם היהודי הוא כמו ×Ļ× ×Ļ× ×Ē ×‘×•×Š× סגורה וח×Ēומה, שדווקא בש×ĸה שהיא מ×Ēנפ×Ļ×Ē ×œ×¨×Ą×™×Ą×™× מ×Ēבשמים ממנה רבים.
ההשפ×ĸה היהודי×Ē ×ĸל ה×ĸמים האחרים, השפי×ĸה ×ĸל ה×ĸילי×Ē ×”××™× ×˜×œ×§×˜×•××œ×™×Ē ×‘×œ×‘×“ כמו בזמן הפילוסופים, ואת ה×Ēרחבה למימדי ד×Ē ×ĸולמי×Ē ×‘×–×ž×Ÿ ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”× ×Ļרו×Ē ×•×”××Ą×œ×.
אכן, היו שניסו להסביר א×Ē ×‘×™×˜×•×œ י×Ļר ה×ĸבודה הזרה בה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×˜×›× ×•×œ×•×’×™×Ē: האדם חש פחו×Ē ××Ē ×Ą×›× ×•×Ē ×”×˜×‘×ĸ. הוא חש א×Ē ×”×˜×‘×ĸ ב×ĸו×Ļמה פחו×Ēה, פחדיו מאי×Ēני הטב×ĸ קטנו, וממילא מרגיש האדם פחו×Ē ×Ļורך לה×Ēגונן מפניהם ולרַ×Ļו×Ē ××•×Ēם. זהו הסבר שהיה מקובל ×ĸל אנשי ההשכלה, משום שהם קשרו ב×Ļורה מאד שטחי×Ē, א×Ē ×”×”×Ēקדמו×Ē ×”×ž×“×ĸי×Ē ×”×˜×›× ×•×œ×•×’×™×Ē ×ĸם הידחקו×Ē ×”×ž×•×Š×’×™× של הד×Ēיו×Ē ×”×¤×Š×˜× ×™×Ē ×Š×ž×‘×•×Ą×Ą×™× ×ĸל פחד ואימה.
אבל אי אפ׊ר לומר שה×Ēרבו×Ē ×”×—×•×ž×¨×™×Ē-טכנולוגי×Ē ×‘×ž×Ļרים ה×ĸ×Ēיקה היי×Ēה יו×Ēר פרימיטיבי×Ē ×ž×–×• היווני×Ē. ההפך הוא הנכון, היוונים למדו רבו×Ē ×ž×Ÿ ה×Ēרבויו×Ē ×”×§×“×•×ž×•×Ē ×‘×Ēחומי הבניין, המ×Ēמטיקה והשקיי×Ē ×”×Š×“×•×Ē. לפחו×Ē ×ž×ž×” שידו×ĸ היום ×ĸל מ×Ļרים היא היי×Ēה ×Ēרבו×Ē ×ž×¤×•×Ēח×Ē, גם טכנולוגי×Ē ×›××ž×•×¨, וגם מד×ĸי×Ē ×‘×ž×•×‘×Ÿ של אסטרונומיה ומ×Ēמטיקה. ×ĸד היום בזיכרון ה×ĸמום של ה×ĸולם ה×Ēרבו×Ēי, פלאי ה×ĸולם הארכיטקטוני הם הפירמידו×Ē, המקדשים הגדולים, הסכרים, וכל זה שייך דווקא ל×Ēקופה הטרום-הלניסטי×Ē. ההישגים האמנו×Ēיים הגאוניים של פסלים ופסיפסים אדירי מימדים ומרשימים ביו×Ēר. המ×Ļרים יד×ĸו גם לחשב א×Ē ×–×ž× ×™ גיאו×Ē ×”× ×™×œ×•×Ą. בימינו אלמלא היה קיים אגם נא×Ļר היה קורה אסון, ואילו אז הם יד×ĸו לה×Ēמודד ×ĸם זה. ×ĸל כן לא מדוייק לקבו×ĸ ׊×ĸובדי האלילים הפרימיטיביים היו יו×Ēר ×Ēלו×Ēיים ב×ĸולם הטב×ĸ. גם הה×Ēפ×Ēחויו×Ē ×”×˜×›× ×•×œ×•×’×™×•×Ē ×Š××›×Ÿ היו אחרי מ×Ļרים היו טב×ĸיו×Ē ×‘×œ×‘×“, ומד×ĸים מסוימים אפילו × ×ĸלמו. החניטה לדוגמה, ידי×ĸ×Ē ×”×™×Ą×•×“×•×Ē ×”×›×™×ž×™×™× המשמרים, נשכחה ואבדה. ומאחר שגם מבחינ×Ē ×”××ž× ×•×Ē ×•×’× מבחינ×Ē ×”×˜×›× ×•×œ×•×’×™×” הם לא היו נחשלים, אי אפ׊ר להסביר א×Ē ×”×ĸובדה שהאדם הלך ונ×ĸשה פחו×Ē ××œ×™×œ×™ רק בה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×ž×“×ĸ והשליטה באי×Ēני הטב×ĸ.
הרי דווקא ב×ĸידן המודרני חזרה המחשבה האנושי×Ē ×œ×¤×—×“ הקיומי, הפחד מן הבדידו×Ē, מהזקנה, מן ×”×Ą×•×Ŗ שאי אפ׊ר לדחו×Ē. למ×ĸשה, המ×Ļב קל יו×Ēר אם מפחדים רק מר×ĸב, כי ×ĸל ר×ĸב אפ׊ר לה×Ēגבר. זו היי×Ēה ט×ĸו×Ēם של המשכילים מהמאה השמונה ×ĸשרה שאמרו ׊×ĸומד להיו×Ē ×’×Ÿ ×ĸדן ב×ĸולם הזה כי כבר לא יהיה ר×ĸב, וכולם יחיו בשפ×ĸ נפלא.
יש חברו×Ē ×”×Š×¨×•×™×•×Ē ×‘×Š×¤×ĸ כלכלי גדול מאד, ודווקא בהן × ×—×Š×Ŗ הפחד האקזיסטנ×Ļיאלי, האימה. יש אנשים ×ĸשירים מאד, שיש להם ממ׊ הכל, שמביטים בראי ורואים א×Ē ×ĸ×Ļמם הולכים ומזדקנים ולא יכולים ל×ĸ×Ļור א×Ē ×”×Ēהליך הזה, ואפילו ×ĸם ני×Ēוחים פלסטיים של מ×Ēיח×Ē ×¤× ×™×. זהו פחד הקיום.
ה×ĸידן החדש הביא לאנושו×Ē ×’× א×Ē ×”×¤×—×“ הנורא של מלחמו×Ē ×ĸולם, של זוו×ĸו×Ē ××™×•×ž×•×Ē. פחד נורא ממלחמה ׊×Ēמחק א×Ē ×›×œ החיים מ×ĸל פני כדור האר×Ĩ, אם לא א×Ē ×›×“×•×¨ האר×Ĩ ×ĸ×Ļמו. האדם מפחד ממה שהוא מו×Ļא ב×Ēוך ×ĸ×Ļמו, והוא נאחז אימה.
ביטול הנטייה ל×ĸבודה הזרה הוא ×Ēהליך פנימי ב×Ēוך ה×Ēהליך של פ×ĸול×Ē ×”×ž×•×—×Š×™×•Öŧ×Ē ×‘××“×. אנו נמשכים למוחשיו×Ē ×›×ž×• ל×Ē×ĸנוגו×Ē, ואם ני×Ē× ×Ē ×œ× ×• הזדמנו×Ē ×× ×—× ×• ×ĸוסקים בה ×ĸד כדי בחילה. בשלב מסוים זו לא רק רוויה, זו בחילה. מה שהיה ט×ĸים הופך להיו×Ē ×ž×’×ĸיל, מה שהיה נחשק הופך להיו×Ē ×ž×¨×Ēי×ĸ. זו ה×Ēהפכו×Ē ×Š×ž×Ēחולל×Ē ×›×ž×ĸט בכל אדם, וודאי שהיא רווח×Ē ×‘×Ēבניו×Ē ×Ēרבו×Ēיו×Ē ×Š×œ×™×ž×•×Ē.
במקביל לאו×Ēו ה×Ēהליך שקורה במקדש, מ×Ēרחש ×Ēהליך דומה באלילו×Ē. היה ר×Ļון אדיר לה×Ēקרב אל ה×ĸו×Ļמו×Ē ×Š×œ ה×Ļומח, החי והדומם. ההרים וכל גרמי השמים, ממבט ראשוני הם נהדרים, הם כל כך מושכים ומפ×Ēים ×ĸד שהאדם מ×Ēמלא ה×Ēפ×ĸלו×Ē ×•×Ēחוש×Ē ×ĸו×Ļמה, ובד בבד גם ×Ēחושה של אימה. אבל כשזה נמשך ×ĸוד ו×ĸוד מ×Ēגלה החיסרון שבדבר, ומ×Ēגלה שה×ĸ×Ĩ הוא רק ×ĸ×Ĩ והאבן היא רק אבן.
נולדו×Ē ×“×¨×™×Š×•×Ē ×ĸ×Ļמיו×Ē ×¤× ×™×ž×™×•×Ē ×œ×ž×Š×”×• רוחני יו×Ēר, מ×ĸבר לגבולו×Ē, ומ×Ēפ×Ēח×Ē ×”×ĸרגה למקור כל ה×ĸו×Ļמו×Ē. ומ×Ēחילה גם הביקור×Ē, כלומר שימ×Ē ×œ×‘ לפרטים, מה ×Ēואם למה. כל ביקור×Ē, בין ביקור×Ē ×Ą×¤×¨×•×Ēי×Ē ×•×‘×™×Ÿ ביקור×Ē ×œ×‘× ×™×™×Ÿ שנבנה מ׊מ×ĸו×Ēה שימ×Ē ×œ×‘ לפרטים. "הזוי×Ē ×”×–×• ×ĸקומה, הגג לא ×ĸומד טוב, החומרים לא מ×Ēאימים, אם זה יישאר כך ×ĸוד זמן זה לא יחזיק מ×ĸמד וייפול". כזה הוא גם ה×Ēהליך שאנחנו מדברים ×ĸליו כאן, מ×ĸבר מן הה×Ēרשמו×Ē ×”×›×œ×œ×™×Ē ×”×’×“×•×œ×” אל שימ×Ē ×”×œ×‘ לפרטים, למקור ה×ĸניין, לכוונו×Ē. גם אם הפרטים לא נאו×Ēים, נבחנ×Ē ×”×›×•×•× ×” שמאחוריהם. אם ה×Ēר׊מ×Ēי מאד מה×ĸו×Ļמה, אבל אחר כך גילי×Ēי שלא ה×ĸ×Ĩ המסוים הזה או הנחל המסוים הזה הם ה×ĸו×Ļמה, אז היכן המקור שלה?
אז ×Ļריך לחשוב, לנ×Ēח ולבחון. ונו×Ļר×Ē ×¤×™×œ×•×Ą×•×¤×™×” של הטב×ĸ, ומנסח×Ē ×—×•×§×™×. החוק הוא מ×ĸל ה×Ēופ×ĸה, הוא אמנם בא לידי ביטוי בכל ×Ēופ×ĸה ו×Ēופ×ĸה אבל הוא לא מ×Ēמ×Ļה ב×Ēופ×ĸה המסוימ×Ē ×”×–×•. כלומר, ה×Ēפ×Ēחה חשיבה מופשט×Ē. הרב אומר שכל זה בא ל×ĸולם ×ĸם החורבן היהודי, כפי שי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים הביאה ל×ĸולם א×Ē ×ž×•×Š×’ החירו×Ē ×•×”×™× ×Ēישאר ל×ĸד האביב של כל ה×ĸולם כולו. 4 נו×Ļר×Ē ×‘×ĸולם ×Ēנו×ĸה של החרב×Ē ×”×’×Š×ž×™×•×Ē, מי×ĸוט ה×ĸרך של החומר ומ×Ēן ×ĸרך רב יו×Ēר לר×ĸיון, לרוח, למוסר.
במאמר מוסגר יש ל×Ļיין שהמגמה לה×Ē× ×Ēקו×Ē ×ž×Ÿ ה×ĸולם מוֹנ×ĸ×Ē ×’× מן המד×ĸ לה×Ēפ×Ēח. לאורך השנים, הכנסייה והד×Ēו×Ē ×”×Š×•× ×•×Ē ×”×™×•, בדרך כלל, מ×ĸ×Ļור שקידש א×Ē ×”×ž×Š×˜×¨ ורמ×Ē ×”×™×“×ĸ הקיימים, ונאבקו כדי ל×ĸ×Ļור הרבה ה×Ēפ×Ēחויו×Ē ×—×‘×¨×Ēיו×Ē ×•×ž×“×ĸיו×Ē.

האידיאה הא-להי×Ē ×Ēוב×ĸ×Ē ×Š×œ×™×ž×•×Ē ×’×“×•×œ×”, של רוחניו×Ē ×•×Š×œ מוחשיו×Ē, אך כשיש ×Ą×™×œ×•×Ŗ חייבים להפריד ביניהן. וההפרדה הזו מולידה א×Ē ×”××™×“×™××” הד×Ēי×Ē. הד×Ē ×”×™× החוק ולא החיים. גם מבחינה מד×ĸי×Ē ×™×Š ה×Ēבוננו×Ē ×¤×Š×•×˜×” של האדם ×ĸל החיים: האבן הנופל×Ē, הגשם היורד, המים הזורמים בנחל, הר הג×ĸ׊ המ×Ēפר×Ĩ, החיטה ה×Ļומח×Ē, זה מה שהוא רואה, א×Ē ×–×” הוא חווה בפו×ĸל, אלה החיים. אך כשהאדם יו×Ļר א×Ē ×”×ž×“×ĸ בכך שהוא מנסח א×Ē ×”×ž×Ļיאו×Ē ×‘× ×•×Ą×—××•×Ē ×ž×Ēימטיו×Ē, פיזיקליו×Ē ×•×‘×™×•×œ×•×’×™×•×Ē - אז כבר יש הפרדה, זה לאו דווקא החיים, אלא הר×ĸיונו×Ē ×•×”× ×•×Ą×—××•×Ē. ×ĸניינה של האידיאה הא-להי×Ē ×”×•× השלימו×Ē, הטוטאליו×Ē, אין דבר בל×Ēו. ל×ĸומ×Ēה האידיאה הד×Ēי×Ē ×ž×¤×¨×™×“×”: יש חיים מוחשיים וחומריים המלאים פי×Ēוי, מלכודו×Ē ×•×ž×›×Š×•×œ×™× - ויש א-להים בשמיים. חובה ×ĸל האדם ל×Ļיי×Ē ×œ×—×•×§×™ הא-להים, להישמ×ĸ לקולו, ול×Ēקן א×Ē ×—×™×™×• הר×Ļופים במכשולים וב×Ēאוו×Ē.
הד×Ēיו×Ē ×”×™× הפרדה בין חווי×Ē ×”×—×™×™× לבין או×Ēם הר×ĸיונו×Ē ×ĸל המקור, ×ĸל ההשגחה ו×ĸל הא-ל שבשמים, כלומר, ×ĸל רוחניו×Ē ×Š× ×¤×¨×“×Ē ×ž×Ÿ הגשמיו×Ē. זהו יסוד האידיאה הד×Ēי×Ē, הרוחניו×Ē × ×‘×“×œ×Ē ×ž×Ÿ הגשמיו×Ē. יו×Ēר מכך, ×ĸל פי ×Ēפיס×Ē ×¨×•×‘ הד×Ēו×Ē, הרוחניו×Ē × ×œ×—×ž×Ē ×‘×’×Š×ž×™×•×Ē ×•×ž×ž×ĸיטה או×Ēה ככל האפשר, והגשמיו×Ē × ×œ×—×ž×Ē ×‘×¨×•×—× ×™×•×Ē.
האידיאה הד×Ēי×Ē ×”×™× ×Ēרגום של האידיאה הא-להי×Ē ×‘×”×Ēאם למ×Ļב האדם. ה×Ēרגום הזה × ×Ļרך, כי האדם גילה ב×Ēוך ×ĸ×Ļמו א×Ē ×”×Ą×›×Ą×•×š הזה, א×Ē ××™ היכול×Ē ×œ×ĸמוד ב×Ēבי×ĸה הא-להי×Ē ×”×›×•×œ×œ×Ē, שהחיים והטב×ĸ שלו יהיו חיים א-להיים, כמו ׊נאמר ×ĸל משה "אִישׁ הָאֱלֹהִים" 5 . אם א×Ēה לא יכול להיו×Ē ××™×Š הא-להים אז יש להפריד: זהו האיש וזה הא-להים והאיש ×Ļריך ל×Ļיי×Ē ×œ×-להים.
בלשון פילוסופי×Ē × ×™×Ēן לומר שבאידיאה הא-להי×Ē ×”×›×•×œ×œ×Ē ×ž×•×“×’×Š המימד של האימננטיו×Ē, הא-להו×Ē ×”×™× ב×Ēוך הטב×ĸ, ב×Ēוך החיים. ול×ĸומ×Ēה האידיאה הד×Ēי×Ē ×”×™× טרנץ×Ļנדנטי×Ē, היא רחוקה ונפרד×Ē. הא-ל הוא בשמיים, אבל הוא מ×Ļווה ומשגיח. וזה מקור למ×Ēח רב בין מה שקורה באר×Ĩ לבין ה×Ļיווי מן השמיים. אז זו מלחמה, כדברי הרמח"ל: "×ĸד ׊נמ×Ļא×Ē ×”×ž×œ×—×ž×” אליו פנים ואחור" 6 . ×ĸניינה של המלחמה הוא ×Ēיקון האדם. ומכיוון שהאדם מישראל לא ה×Ļליח לחיו×Ē ×‘××•×¤×Ÿ טב×ĸי באור האידיאה הא-להי×Ē, לא ה×Ļליח לחיו×Ē ×‘××•×¤×Ÿ שלם א×Ē ×”×§×“×•×Š×” שבקרבו, בא החורבן, ובאו ההרחקה, ההפרדה וההגלייה כדי ל×Ēקן. ה×ĸיניים נישאו×Ē ×œ×ž×¨×—×§×™×, הכל × ×ĸשה רחוק, השכינה לא כאן, לא ב×Ēוכי, ולא במשכן, "הַשÖŧָׁמַיִם וÖŧ׊ְׁמÖĩי הַשÖŧָׁמַיִם לֹא יְכַלְכÖŧְלוÖŧךָ" 7 . ישנה שאיפה לחיי × ×Ļח - בניגוד לחיי ׊×ĸה, ולחיי ×ĸולם - ל×ĸומ×Ē ×”×ĸולם הזה, הזמן, המקום והרג×ĸ. המאבק המ×Ēמיד הוא מהו×Ē ×”××™×“×™××” הד×Ēי×Ē.
אבל דווקא ב×Ēור שכזו, מוכשר×Ē ×”××™×“×™××” הד×Ēי×Ē ×œ×”×Ēקבל גם בלבבו×Ē ×Š×œ בני האומו×Ē ×”××—×¨×•×Ē, מפני שגם הם הש×Ēוקקו לקבל זא×Ē. ב×ĸקבו×Ēיה הם י×Ļאו מן האלילו×Ē. ל×ĸם ישראל היי×Ēה הזדמנו×Ē ×œ×—×™×•×Ē ×‘××•×¨ האידיאה הא-להי×Ē ×‘××•×¤×Ÿ שלם, אך הם קלקלו. אבל הגויים, ׊אמנם חיו חיים מלאי ×ĸו×Ļמה, אך היו אלה חיים של אלילו×Ē ×”×ž×§×•×œ×§×œ×™× מלכ×Ēחילה, ודאי שהם מ׊×Ēוקקים לאו×Ēו ה×Ēיקון שבא דווקא מישראל.
כמה מופלא הדבר שכל הביקור×Ē ×”×–×• שנמשכה ׊׊ מאו×Ē ××• שב×ĸ מאו×Ē ×Š× ×”, הביקור×Ē ×ĸל האלילו×Ē ×Š×”×œ×›×” וה×Ēגברה והביאה לידי משבר ×Ēרבו×Ēי ורוחני ×ĸמוק מאד - מס×Ēיימ×Ē ×‘×”×•×¤×ĸ×Ē ×”× ×Ļרו×Ē. הנ×Ļרו×Ē ×Š××‘×” א×Ē ×ž×•×Š×’×™×” הד×Ēיים והמוסריים מישראל, כי המקור לד×Ēיו×Ē ×•×œ×”×—×œ×˜×™×•×Ē ×Š×œ ה×Ļו המוסרי הוא ישראל. ו×ĸל ידי הנ×Ļרו×Ē, שהיא ה×Ēרבו×Ē ×”×ž×•×‘×™×œ×” כבר מאו×Ē ×Š× ×™×, ואחר כך גם האיסלם, יש השפ×ĸה כולל×Ē ×ĸל כל ה×Ēרבו×Ē ×”×ĸולמי×Ē, גם ×ĸל אלה שאינם נו×Ļרים או מוסלמים.


^ 1. סנהדרין סד ×ĸ"א.
^ 2. ראה בספר 'קול הנבואה' ×ĸמ' כב, נד, סז, קנה, רנח. וכן אפרים שמואלי, 'כל החכמו×Ē ×‘××• מן ה×Ēורה', סיני קא, ×Ē׊מ"ח.
^ 3. פרימאט. ראשוניו×Ē ×•×ĸיקריו×Ē, הגדר×Ē ×ĸרך או ×ĸ×Ļם כמחולל מ×Ļיאו×Ē, משפי×ĸ ופ×ĸיל ל×ĸומ×Ē ×ž×•×Š×¤×ĸ וסביל.
^ 4. ×ĸל פי באר מגד ירחים, ניסן ×Ēר×ĸ"ד.
^ 5. דברים לג, א.
^ 6. מסיל×Ē ×™×Š×¨×™× פרק א.
^ 7. מלכים א' ח, כז.

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il