ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגשם והטל מורים שניהם על השפעה, אבל יש השפעה שבאה מצד חסד עליון לבדו, ויש השפעה שאנו גורמים בעבודתינו באתערותא דלתתא, ומה שבא ע"י אתערותא דלתתא, הוא גשם שבא ע"י האד העולה מהארץ.
(מאורות הראי"ה לירח האיתנים-דרשות לשבת תשובה דרשה ב').
מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שהטל, היורד בעיקר בתקופות האביב והקיץ, מגיע מחסדו של ה', האביב והקיץ מהווים מחצית מהשנה שבה מצויים חגי ישראל והם המזכירים לנו את חסדי ה' עלינו: יציאת מצרים, מתן תורה, ההשגחה של ה' עלינו בשנות נדודינו במדבר, הושבתנו בסוכות שעשה לנו ה', וכו'. בחסדי ה' "באתערותא-דלעילא" היינו בהערה הבאה מלמעלה. מאידך, הגשם היורד בחורף מגיע ביסודו מהארץ. הגשם הוא חסד ה' התלוי בעבודת ה' שלנו, בתפילה ובלימוד התורה. חודשי החורף הם התקופה בה מוטלת עלינו האחריות, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. הגשם הוא "אתערותא דלתתא" היינו השפעה הבאה מלמטה.
"מובלעים הם בתוך הגוף וכחותיו הגשמיים והמוגבלים, ניצוצי אורה עליונים ונשגבים מעצם השמים לטוהר, והם הם המתבלטים בכל אתערותא דלתתא, ונותנים אומץ עליון להאורה הרוחנית השמימית הרחבה"
(שמונה קבצים א', תשפ'ו)
בגוף הגשמי של האדם, מצויה נשמתו שהיא חלק אלוק ממעל, לנשמה כוחות רבים. אם האדם יודע להשתמש בכוחות אלו, הרי הוא מוציא אותם מהכח אל הפועל, לעומתם יורדים כוחות רוחניים מן השמיים והם מתגלים על הארץ ביתר שאת.
"כשמסתכלין באתערותא תתאה של הנפש, איך היא מביאה אתערותא עילאה, איך דיבור טוב מעורר כח טוב פנימי, ואפילו תנועה טובה, הרינו תופסים שכך הוא סדר החיים, והמציאות העולמית, ואין אנו מתפלאים שוב על גדולת הערך של אתערותא דלתתא בכל דבר, על ערך התורה המעשית, התפילה, ואפילו השיחה וכל תנועות החיים"
(שמונה קבצים ו', רכ"ט)
כל דיבור או מעשה של האדם מעוררים כוחות עליונים. אם מדובר בדיבור או מעשה טוב וודאי הדבר שהם מורידים שפע חיובי משמי מרומים, ואם ח"ו מדובר על דיבור או מעשה שליליים, הרי המציאות מזדהמת.
רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים" מאריך בנושא השפעתו העצומה של האדם על העולמות העליונים-, וכך הוא כותב:
"אמר עמוס הנביא: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. ומגיד לאדם מה שחו" (פרק ד' יג) הזהיר כאן את האדם. מחמת היותו עתה בזה העולם השפל שאינו רואה ומשיג הבנין או ההריסה חס ושלום הנעשה למעלה בהעולמות מכל דבור ודבור שלו. ויכול להעלות על דעתו ח"ו לומר במה נחשב דבור ושיחה קלה שתפעול שום פעולה וענין בעולם. אבל ידע נאמנה שכל דבור ושיחה קלה שלו לכל אשר יבטא בשפתיו. לא אתאביד ואינו הולך לבטלה ח"ו"(שער א' פי"ג).
כידוע, בחודש מרחשוון מתחיל "זמן החורף" בישיבות. תקופת החורף הארוכה שהיא המשמעותית ביותר בשנה, בתקופה זו נדרשים לעמל ויגיעה בתורה, עיקר הלימוד בישיבות הוא העיסוק בתורה שבעל פה.
"וכיון שניתנה בעל פה אי אפשר לזכות בה כי אם אחרי עמל גדול ושימוש חכמים. והי' זה לשמירה אל המעשה, כי אם היה בכתב גם דברים שבעל פה, הי' כל אחד קופץ להורות למעשה כפי שיראה לו בשכלו מראיה בעלמא לפי שעה, ובאמת מי שלא עמל בתורה והתחכם כראוי אי אפשר לו לדעת דבר ברור למעשה. על כן נתנה תורה שבעל פה.. כדי שהזוכים בה יהיו דוקא החכמים העמלים בתורה ועוסקים בה תמיד, והמה ידעו משפט איך להורות ממנה למעשה. ועל ידי זה יהיה נשמר מעשה המצות כראוי"
(מדבר שור דרוש י"ז).
מרן הרב זצ"ל מסביר לנו בשורות אלו כי העובדה שהתורה ניתנה גם בעל פה, היא שיצרה את ההכרח ללומדה מחכמים, ומי שלא עמל בתורה אינו יכול לדעת דברים ברורים, ובמיוחד בתחום המעשי. שהרי אם כל התורה היתה ניתנת בכתב, היה כל אחד מוציא, כביכול, את הדברים הכתובים ומורה הלכה למעשה, לפי קוצר דעתו.
העמל בלימוד התורה הוא המפתח היחיד להבנת התורה ולהעמקת הקשר העמוק בין האדם לדבר ה' המתגלה בעולם דרך התורה.
התפילה קרויה בפי חז"ל "עבודה שבלב", לימוד התורה דורש כוחות גופניים ושכליים, ואילו התפילה דורשת כוחות נפשיים, והיא כרוכה כידוע בעמל:
"התפילה, שהיא גם עבודה פנימית שבלב, מגברת את הטוב שבכחות הפנימיים עצמם. הקרבנות מגבירים את הכחות הפנימיים על הכחות המפריעים שמחוץ לגופו ונפשו של אדם, שהם כחות הבהמיות שבעולם החצוני. על כן גדולה תפילה יותר מן הקרבנות"
(הקדמה לעולת ראיה- דרכי פעולת התפילה ליחיד ולציבור חלק א' עמ' כד).
תפילה מגבירה את הכוחות החיוביים של האדם על הכוחות השליליים, הקרבנות פועלים על הגברת הכוחות הללו בעולם, והתפילה באדם, ולכן התפילה גדולה מן הקרבנות.
נתאמץ בחודשי החורף בלימוד התורה ובעבודת התפילה, והודות למאמצנו יערה עלינו הקב"ה שפע ברכה והצלחה משמי מרומים.
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
