ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האיש הירא ובר הלבב, המתבונן בדברים אלו הנאמרים באמת מפי רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, ישמח כשמחה בקציר ויתמלא לבו גיל וחדוה בראותו אהבתו יתב"ש לישראל עם קרובו, שאי אפשר לתארה במילים, כי אין לה קץ וגבול, בלי ספק תבער בקרבו שלהבת יה ליראה ולאהבה את ה' הנכבד והנורא ללכת בדרכיו ולדבקה בו יתב"ש לנצח נצחים. ובפרט כאן בארצנו הקדושה, שחג עצרת הוא גם שמחת תורה, שהאיש הנלבב ישמח שמחה כפולה, על עצם קדושת החג כאמור, ועל שזיכהו השי"ת לסיים קריאת התורה ולהתחיל בה שוב מחדש תכף לסיומה, שזה בא להורות, שהתורה הקדושה היא נצחית ואין לה הפסק לעד לעולם ומצוותיה מלוות אותנו על כל צעד ושעל לטוב לנו כל הימים.
והנה השמחה האמיתית הכדאית והרצויה לפניו יתב"ש, היא זאת הנובעת מעמקי הלב, והיא השמחה הפנימית. והוראתה הראשונית להודות לו יתברך ולברך בשמו על כל הטובה אשר עשה לאבותינו ולנו, אשר בחר בנו מכל עם, והבדילנו מן התועים, וחיי עולם נטע בתוכנו ונתן לנו תורת אמת וצונו לקיים מצוותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. אולם היות שהאדם גשמי, ורק על ידי הפעלת החושים הגשמיים מתעוררים החושים הרוחניים, כי כן דרכו להתפעל קודם מדברים גשמיים ואח"כ מדברים רוחניים, כמ"ש ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (מלכים ב' ג' ט"ו), לכן בכדי להגיע לשמחה הפנימית, עליו להשתמש בשמחה חיצונית מוגבלת, שתהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל' ע"ב). ז"א, הגילה צריכה להיות ברעדה מפני פחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, ולא שמחה הגובלת ח"ו עם הוללות והשתוללות והתפרקות יצרים, כי אין זו שמחה אלא אנחה, וטוב העדרה ממציאותה. וע"ז נאמר לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה (קהלת ב' ב'), שמחה כזאת גורמת להרבה דברים רעים לגוף ולנפש, ושומר נפשו ירחק ממנה הרחק כמטחוי קשת.
והן בעון, רבים מעמי הארץ חושבים, שהשמחה מתבטאת בזה שזורקים סוכריות בבית הכנסת בשעת קריאת התורה וכן לפניה ולאחריה, ומביאים יי"ש ועוגות ומחלקים לצבור המתפללים, ונכשלים בעבירות קלות וחמורות, והם לא יודעים שלא רק שאין בזה שום מצוה, אלא אדרבה עבירה חמורה היא. ומנהג כזה, הוא אותיות גהנם, שגורמים להפרת קדושת בית הכנסת ע"י רעש והמולה צחוק והיתול, ובית מקדש מעט שקדושתו מדאורייתא לסברת רוב הפוסקים נהפך למעון פראים רחמנא ליצלן ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
ולכן על ראשי עם קדש, גבאי בית הכנסת, ונכבדי העם, לבטל כליל המנהג הרע הזה, ולעוקרו מעיקרו ושרשו, לא יזכר ולא יפקד, ולהודיע לצבור חומרת העון, ולהוכיחם בדרכי נועם, כי ישראל קדושים הם, ובודאי ישמעו ויראו, ולא ישובו עוד לכסלה.
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה, שמחה של מצוה, שהיא הנאה לגוף ורפואה לנפש, וישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם, יתב"ש לעולמי עולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
