ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה בעצם נתברך החג הקדוש הזה בהרבה מצוות מיוחדות, שמטרתן להרבות שמחה רוחנית והתרוממות הנפש, ותכליתן להודות לו יתברך ולברך בשמו על כל הטובה אשר השפיע עלינו בחסדו הגדול ואהבתו אותנו, והן, ניסוך המים, שמחת בית השואבה, חיבוט ערבה, שהיא מנהג עתיק מימי הנביאים (סוכה מ"ד ע"ב), ועוד. וכל זה נעשה ברוב עם ובחדות לבב, בהיותנו יושבים על אדמתנו שקטים ושאננים מקול נוגש, ורק חדות ה' היא מעוזנו, ובית מקדשנו ותפארתנו מתנוסס בראש הרים, יה"ר מלפניו יתברך שיבנה בב"א. ואולם כיום נשארו בידנו רק שלש מצוות, שתים מעשיות, ואחת רוחנית פנימית,א. מצות ישיבה בסוכה.ב. מצות נטילת לולב ומיניו.ג. מצות שמחה. ננסה בס"ד לעמוד על כל אחת מהן, ולהסבירה בקצרה.
א. מצות ישיבה בסוכה. צונו יתברך, בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים (שם מ"ב מ"ג). בארו רבותינו הקדושים (סוכה י"א ע"ב) שהענני כבוד הקיפם בהם למסתור ולמחסה משרב ושמש, ולזכר הנס הזה צוונו יתברך לשבת בסוכה שבעת ימים.
והיסוד הראשוני הוא, שתהיה הסוכה כשרה כהלכתה, אחרת, לא רק שלא קיים המצוה, אלא גם הברכות שהוא מברך "לישב בסוכה" הן ברכות לבטלה ח"ו. ואם יש לו אפשרות, שחנן אותו ה' בהון ועושר, יעשה סוכה מפוארת ברוב פאר והדר, בבחינת זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה (שבת קל"ג ע"ב). ולמען יהיה לבו נכון ובטוח שהסוכה כשרה, יעשה שלש דפנות שלימות, והדופן הרביעית לכניסה, אם לא, יתייעץ עם רב מורה הוראה, ויעשה לפי הוראתו.
היסוד השני, שפרט לעצם קיום גוף המצוה שאנחנו מקיימים בזה מצותו יתברך, הננו מסתופפים בצל קורתו ונמצאים תחת חסותו יתברך, משך כל זמן ישיבתנו בסוכה. ואם נתעמק במחשבה טהורה זאת, היא לבד דיה לגרש מלב האדם כל רוח עועים, ולזרוע אור יקרות וזוהר עילאי בלב האיש היהודי, ולהביא ארוכה ומרפא לנפשו העגומה והדואבת, ולשמחו כשמחה בקציר, בהיותו מאמין באמונה שלימה שהוא יושב בבית אל, ושכינתו יתברך מרחפת עליו מלמעלה, כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. האם לא ירהב וירחב לבבו כמוצא שלל רב?
ב. מצות נטילת לולב ומיניו. צונו יתברך ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים (ויקרא כ"ג מ'). ובארו רבותינו הקדושים, פרי עץ הדר זה אתרוג, כפת תמרים זה לולב, ענף עץ עבות זה הדס, וערבי נחל זה ערבה (סוכה ל"ד). ולכן האיש הירא את ה' יתעלה וחרד על דברו, יעשה כל אשר ביכולתו ובאפשרותו לקנות לו אתרוג כשר ומהודר בלתי מורכב, כי לדעת רבותינו הפוסקים ז"ל אשר מימיהם אנו שותים, הברכה על אתרוג מורכב היא ברכה לבטלה, ח"ו. וכן הדס משולש, לולב ישר, ערבה כשרה, בקיצור, שהלולב ומיניו יהיו כשרים בתכלית בלי פקפוק (ראה מ"ש בספה"ק קרית מלכים הלכות לולב שיש לשלם דמי האתרוג ומיניו לפני החג, לצאת יד"ח מדאורייתא ומדרבנן, ע"ש).
וכאשר יתבונן האדם יראה, שכמה הוצאות וכמה כספים הוא מבזבז על צרכי הגוף החולף, ואפילו לקנות חולצה או נעליים, מכתת רגליו מחנות לחנות לחפש הסוג המובחר ביותר, וכ"ש על קיום מצות ה' יתעלה, אשר כל חפצינו לא ישוו בה, שיש לעשות כל המאמצים להשיג אתרוג ומיניו כשרים מהודרים ומפוארים, ואפילו יעלו במחיר רב ובדמים יקרים, כי הכל כאין וכאפס לעומת מצותו יתברך ויתעלה.
ובפרט לפי מ"ש רז"ל על זה, משל לשני בני אדם שנכנסו לדין לפני המלך, ולא היה אף אחד יודע מה ביניהם רק המלך בלבד, דן אותם המלך ויצאו, ולא היו האנשים יודעים מי נצח, אמר המלך, כל מי שיצא ובידו כידון, הוא שנצח, כך ישראל ועכו"מ נכנסים לדין ביוה"כ, ואין הבריות יודעים מי נצח, אמר הקב"ה, טלו לולביכם בידכם, שידעו הכל שאתם זכיתם בדין (מדרש תנחומא פרשת אמור סי' י"ח. וכ"ה במדרש רבה אמור פרשה למ"ד, אלא שבמקום יוה"כ כתוב ר"ה ע"ש, ועיין בעץ יוסף אות ב, ע"ש). המשל היקר והנחמד הזה מנחה אותנו בכיוון בהיר צח ופשוט, ומחדיר בלבנו רעיון עמוק, כי הלולב הוא דוגמא לנס ודגל, שיצאנו מהמערכה וזר הנצחון על ראשנו, וזכינו במשפט. המתעמק בזה יראה כזכות לעצמו, לשאת הדגל הקדוש הזה ברמה, מרהיב עין ביופיו והדרו, ושובה לב בקדושתו וטהרתו, נקי מכל רבב ומכל סיג וחלאה, דהיינו שיהיה כשר בתכלית הכשרות הפאר וההדר.
ג. מצות שמחה. צונו ה' יתעלה, ושמחת בחגך (דברים ט"ז י"ד). ואעפ"י שהכוונה בזה היא לקרבן שלמים, יש בכלל אותה השמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד הראוי לו (הרמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הי"ז, החנוך מצוה תפ"ח). והנה ידוע שיש רק מרחק קצר בין שמחה להוללות. ואם לא יידע האדם להשמר ולכלכל מעשיו במשפט, עלול ליפול בנקל ברשת ההוללות ח"ו. כי ההוללות אינה אלא פורקן לעודף המרץ הרב שהצטבר בקרבו, והתפרקות יצרים שלוחת כל רסן, ולא רק שאין זו מצוה אלא היא עבירה גדולה רח"ל. והשמחה הרצויה ומקובלת לפניו יתברך, היא זו שתהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל' ע"ב).
ולכן כתב רבינו הרמב"ם זיע"א, שהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא (סוף הלכות לולב פ"ח הט"ו). ביאור הדברים, שעל האדם לשמוח שזכה לעשות המצוה, ובזה מראה שאין המצוה לטורח ולמשא עליו. כמו כן מקיים המצוה מאהבת האל שצוה לעשות אותה מצוה, לא מפני קבלת שכר ולא מפני יראת העונש, אלא לעשות האמת מפני שהוא אמת. וזאת באמת עבודה גדולה עד מאד. וזה אומרם ז"ל עשה דברים לשם פעלם (נדרים ס"ב ע"א), יתברך שמו הנכבד והנורא לעולמי עד ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
