ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
(עשה ג') שהאוכל פרות שביעית מקיים מצות עשה. ולפי זה מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"א):"...שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פרות שביעית...". לפיו ברור שיש להשתדל לאכול פרות שביעית מאוצר בית דין כדי לקיים את המצוה ולחזק את החקלאים שבחרו לעשות אוצר בית דין.
אולם בפרות שביעית אין לעשות מעיקר הדין מלאכות האסורות על ידי יהודי (יש הדנים האם לאסור גם אמירה לגוי כמו באיסור שבת) ויש לשמור בהם קדושת שביעית.
קדושת שביעית גורמת:
1. לאיסור קטיף רגיל אלא אם כן הקוטפים מונו ע"י בית דין.
2. לאיסור מסחר רגיל ומותר רק לקבל את הוצאות של שלוחי הבית דין. לכן אפשר לחלק את הפרות רק ע"י עסקים שנתמנו כשלוחי בית דין והתשלום יהיה רק עבור ההוצאות. כאשר משלמים תשלום מלא התשלום נהפך לקדוש ואפשר רק לאכול בו פרות שביעית אלא אם כן קנו בהבלעה.
3. לאיסור מכירה של כמות מדויקת: משקל, מנין אלא צריך למכור בעומד.
4. לאיסור איבוד הפרות. לכן דבר שדרכו לאוכלו חי לא יאכל מבושל ודבר שדרכו לאוכלו מבושל לא יאכל חי, ואין לזרוק את השאריות של הפרות עד שירקיבו. מכאן מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"ב) :"ראוי לעורר שאין למלא כוס הבדלה יותר ממידתו, לסימן ברכה, שנשפך ומאבד פרות שביעית". יש להוסיף שמשום כך על פי ספר השמיטה אסור לעשות מיץ מפרות בשביעית אולם חלקו עליו.
5. שאין לייצא את הפרות לחו"ל ואין להאכילם לנכרי.
6. שיש לקיים מצות ביעור בפרות, שכאשר הם לא נמצאים בשדה יש להפקירם ולפי הרמב"ם לאבדם.
היות ועדיין לא זכינו שכל החקלאים שומרי תורה קשה לוודא בצורה מוחלטת שכולם לא עשו מלאכות האסורות בשביעית.
וגם אם נפסוק כפוסקים הסוברים שנעבד באיסור לא נאסר הרי עדיין לא זכינו שכל הקונים שומרי תורה ומצוות ואם כן ברור שחלק מהקונים יקנו במשקל ולא בהבלעה ולא ישמרו קדושת שביעית בפרות ולא יקיימו מצות ביעור. ויש לצערנו בארץ לפחות כחמישית מהתושבים נוכרים שגם הם קונים את הפרות. נוסף לכך קשה למנות את כל בעלי החנויות כשליחי בית דין ואם כן ברור שחלק יסחרו באסור.
ברצוני להוסיף שרוב היקבים עשו השנה אוצר בית דין לכן יש לשמור קדושת שביעית ביין ולקיים מצות ביעור בערב פסח. יש לציין שלמרות שהיין אוצר בית דין לפעמים מחירו כמעט שווה למחיר הרגיל.
חלק מהיקבים פסטרו יין אוצר בית דין ומתכוונים לייצא אותו. דבר זה בפשטות בניגוד לפסיקת הרמב"ם(שמיטה ויובל ה', ג'), המוזכרת לעיל,:"ולא ישנה פרות מברייתן...דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל...", שמשום קדושת שביעית אין לקלקל ולהפסיד את פרות השביעית. ידוע שהייננים מתנגדים לבשל/לפסטר יין כי תהליך זה מקלקל את היין. וכן בזמן התהליך היין מתנדף ואסור לאבד יין של שביעית. וכן הזכרנו לעיל את ההלכה (שם, י"ג') :"פרות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחו"ל...ואין מאכילין אותן לא לעכו"ם...". האיסור בפשטות הוא תמיד וגם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל(שבת הארץ קונטרס אחרון כ"ג) שכתב: "ובמקום הדחק יש לסמוך על דברי התוס' (פסחים נ"ב ע"ב ד"ה ר"ס) די"א שלסחורה המותרת מותר להוציא לחו"ל" - לא סמך על כך שהרי עשה "היתר מכירה" וכתב במשפט כהן(פ"ו): "כשאני לעצמי אין לי עסק בפרות שביעית ח"ו ואיך אתעסק להוציאם לחו"ל". מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל תמיד לפני שפסק שאל מה נהגו? כי לא רצה לשנות מהמנהג. היות ולצערנו עדיין לא כל כלל ישראל שומר מצוות אם כן אין לנו לשנות ולעשות אוצר בית דין לכל הפרות ולפגום בקדושת שביעית, אלא לעשות רק כמות המספקת לשומרי שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
