ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה כל אחד יודע את רעת המחלוקת כי רבה היא, ושום תועלת וטובה לא תצמח ממנה לעולם, ואעפ"כ נסחב האדם לתוך הזרם העכור של המחלוקת אם נדמה לו בצדק או לא בצדק שחבירו פגע בכבודו או בממונו. ולו היה מתאפק ועוצר במילים, בלי ספק היה מוצא פתרון לכל הדברים הנראים בעיניו קשים כגידים וכבדים מנטל החול ומסובכים כפקעת צמר. וכמאמר החכם: אם הדבור הכסף שתיקה זהב. ושמעתי רמז נאה בזה, כי האותיות של כס"ף, הולכות ועולות במספרן, ואותיות של זה"ב הולכות ויורדות במספרן, לומר אם בשעת מריבה משיב על דברי חבירו בגסות ובכעס, גם חבירו משיב לו עוד יותר, וכך נמשכת המריבה והשלהבת עולה עד לב השמים ואין מכבה, אבל אם הוא מתאפק ומשיב לו בענוה וברוח שקטה, גם חבירו נרגע, והמריבה תפסק, וכאמרם ז"ל מלה בסלע משתוקא בתרי (מגילה י"ח ע"א). וכן דרשו רז"ל עה"פ תולה ארץ על בלימה, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה (חולין פ"ט ע"א). ורצונם ז"ל להורות, שהמריבה הורסת ומחריבה את העולם, וזה שמתגבר על רגשותיו ובולם פיו בשעת מריבה, מקיים העולם.
והן בעון, רבים טועים ונפתים לעצת היצה"ר המסית ומדיח אותם, להחזיק במחלוקת אעפ"י שאינה נוגעת להם ולא פוגעת בהם, באמור להם שזו מחלוקת לשם שמים. ולו חכמו ישכילו שזאת עצת היצה"ר המוליכם שולל להפסידם שני עולמות העוה"ז והעוה"ב. כי מדברי רבותינו הקדושים אנו למדים שלא קיימת במציאות מחלוקת לשם שמים פרט לאחת והיא בדברי תורה, בין שני חכמים לבד, שזה אוסר וזה מתיר, זה מכשיר וזה מטריף, וחוץ מזה אין שום מחלוקת אחרת כלל ועיקר שהיא לשם שמים, וזה אומרם ז"ל איזו היא מחלוקת שהיא לש"ש זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לש"ש זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות פ"ה י"ח). ורצונם ז"ל לומר שרק דוגמת מחלוקת של הלל ושמאי ששניהם כונתם לש"ש, היא הנקראת מחלוקת לש"ש, אבל מחלוקת אחרת כזו של קרח ועדתו, אעפ"י שאמרו כי כל העדה כולם קדושים וכו', אינה לש"ש, וההוכחה לכך, שנענשו בעונש קשה וגם טפם ניספו אתם רח"ל. ושמעתי מהרב אליהו כץ נ"י (רב העיר באר שבע) ששמע מהגרי"צ דושנסקי זצ"ל, שפירש הפסוק ממרים הייתם עם ה' (דברים ט' כ"ד ל"ב כ"ז), שהיה צריך לומר ממרים הייתם לה', אלא שבא לרמוז שיותר גרוע הוא אם מערבים השי"ת בהמרה שלהם שאומרים שהיא לש"ש, ודברי פי חכם חן. כל הרעיון הנ"ל, כללו אותו רז"ל במשפט קצר, באמרם סמא דכולא, משתוקא (מגילה י"ח ע"א).
כלל הדברים, על האדם לברוח מן המחלוקת בכל צורה שהיא, כבורח מן האש, וכ"ש שלא להחזיק בה. ויהיה מן הנעלבים ואינם עולבים, שעליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שבת פ"ח ע"ב). ויתגבר על רגשותיו לבל יבוא לידי כעס שהוא ענף מענפי הגאוה. וישתדל להיות שרוח הבריות ורוח המקום נוחה הימנו, ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. יה"ר מלפני אבינו מלכנו יתב"ש, שנזכה במהרה בימינו להתגשמות יעוד הנביא באומרו וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך (ישעיה נ"ד י"ג), שהגם שיהיו למדנים וחכמים ישרור השלום אהבה וריעות ביניהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













