ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
להבהרת רעיון עמוק זה, נתאר נא לעצמנו, לולא ראינו בעינינו שהעובר חי בבטן אמו סגור ומסוגר במשך תשעה חדשים ללא מזון וללא אויר, ואח"כ יולד, ויגמל, ויגדל, ויהיה לאיש, או שזורעים באדמה גרגרי חטה ושעורה, ואחרי שנרקבים, מוציאים שבלים מלאות וטובות, או שנוטעים גרעין, וממנו יצא אילן רב פארות מרהיב עין אשר כגובה ארזים גבהו, ומלא פירות עסיסיים נחמדים למראה וטובים למאכל, כל זה לולא ראינו בעינינו ונוכחנו במציאותם, ובא איש זר ממרחקים וספר לנו על כל אלה, היינו חושבים אותו כבלתי שפוי בדעתו, או שזאת תוצאת פרי דמיונו המפותח, וכי כל דבריו שקר וכזב, כי היתכן לחיות בלי אוכל ובפרט בלי אויר לנשימה אפילו רגע אחד, וכ"ש במשך תשעה חדשים? והיתכן שאחרי שהזרע נפסד ונרקב באדמה, ולא יצלח למאומה, ישוב לתחיה? והיתכן כי מגרעין אחד שאין לו כל ערך, יצמח עץ גדול ומלא פירות? אמנם האמת היא שכל המציאות הנ"ל והדומה לה, נגד השכל וההגיון, וכל חכמי לב שבעולם לא יכולים להסבירה עפ"י השכל וההגיון, אלא היות והתרגלנו בדברים הנ"ל, נראים בעינינו כטבעיים שאינם יוצאים מגדר הרגיל, ואין בהם כל פלא. אין ספק שהאנשים שראו לראשונה את הרכבת או המכונה, או האוירון, בפעולתם, השתוממו והתפלאו גם יחד, וברבות הימים, אף אחד כעת לא מתפלא ולא מתפעל מהם.
ונראה שהסיבה לאי-התעמקות נובעת מזה שטבע האדם לראות רק ראיה שטחית חיצונית שאין בה עמל וטורח, כי זה נוח לו, ולא ראיה עמוקה פנימית הדורשת מאמץ עליון והתרכזות פנימית. כי הראיה, אחד מחמשה חושים שיש באדם (חמשה חושים הם, חוש הראיה בעין, השמיעה באזן, הריח באף, הטעם בפה, המישוש ביד), משמשת גם לראיה שטחית וגם לראיה עמוקה יותר, וזה תלוי באדם איך הוא מסתכל. אם הוא מסתכל בצורה שטחית רואה בכל המציאות הקיימת כדבר טבעי, ואם הוא מסתכל בהתעמקות פנימית רואה בה סתרי הבריאה ופלאיה, ומזה יגיע לדעת שיש מנהיג לבירה, המנהיג עולמו בחסד וברחמים, יתברך, וכי הטבע אינו אלא כחומר ביד היוצר, ולכל אשר יחפוץ ישנו, ואז תתעורר בקרבו הכמיהה לאהבה וליראה את ה' הנכבד והנורא, יתב"ש.
דבר הלמד מהענין, שחובה מוטלת על האדם לא ללכת שולל אחרי הראיה השטחית החיצונית המטעה אותו ונוטעת בלבו אשליה כוזבת שכל הטבע נטול רסן ופועל ללא הכוונת מכוין ח"ו. אלא עליו להתעמק בו היטב, ובהכרח יגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהטבע בכל המציאות הקיימת ללא יוצא מן הכלל הפועל ברציפות מתמדת אינו אלא נס נסתר העושה מצות אדונו לתועלת קיום המין האנושי שהוא קיום העולם. וכדברי המשורר הקדוש, מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קניניך (תהלים ק"ג כ"ד).
הרעיון הזה ביטאו אותו חכמינו הקדושים בזוה"ק, באומרם, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו, ומכה אותו ואומר לו: גדל! (השמטות לזוה"ק ח"א ס"א). ועיין בב"ר פרשה י', פ"ז, ע"ש. ז"א, שהטבע פועל אך ורק בהשגחתו יתברך, המשפיע עליו ומקיימו, והנו כחומר גלמי בידי רבון כל המעשים יתב"ש לנצח נצחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










