ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"ישרצו המים שרץ נפש...ועוף יעפף"
חיות מצירופים של חיות, כגון: האַרכֶאופְּטֶריכּס (זוחל עם כנפי'ים), סוס עם צפרני טורף, ובכלל מניפה של חיות שנכחדו הקרובות למינים הקי'ימים. מקוטלגים לעידנים. לכאורה מוכיחים "התפתחות". כמו כן "הומונידים" מה",הומוארקטוס" ועד להומו ספיאנס ספיאנס". (סוגי אדם שנמצאו בתקופות שונות)
ויליקובסקי ז"ל, ויותר מכך ר' (פרופ') משה טרופ' הי"ו, הראו ערבובים ב"עידנים". אלא שיש מה לבדוק בהם גם את ה"פרמטרים" הנוספים. למשל: בסלע הפרמיאני האפריקאי שנמצא על גבי הסלע השלישוני באלפים, טוען ר' משה (בין שאר הרבה טענות מוחצות) לסתור את הסקת האבולוצי'ה מתוך הגאוכרונולוגי'ה שהפיתרון להמשך הנחת הגאורכונולגי'ה הוא ב"אפשרות הפשוטה" שהסלע עזב את מקומו באפריקה, נדד ונכנס לים התיכון, ומשם חצה אותו לאירופה ועלה אל פסגת האלפים. ומאחר שאין אפשרות ולא סימנים להתרחשות כזו- נשאר זה ממצא לסתור את העידנים. אבל במקרה זה, שנתקבלה השערתו של ווגנר על "נדידת היבשות"- הי'ה לכאורה מקום לאפשרות שהסלע הזה אכן אפריקאי, וממילא ממצא זה לא יכול להחשב מהממצאים הסותרים ממש.
מה שכן ברור:
א. שאין כיום שום ידע מדעי היכול לאשש את הרעיון ש"מינים" התפתחו מקודמיהם. [התאורי'ה הסינתטית של האבולוצי'ה" שקרוי גם "נאו דרוויניזים". יעוין בהערה 3 של פרופ' נתן אביעזר בבראשית ברא עמ' 72, בצ'. דרווין, 1859, The Origin of Species (הוצאה חוזרת: מנטור, ניו- יורק) עמ' 287, ס. ג'. גולד, 1980, The panda’s Thumb (וי'יקינג פנגווין, ניו- יורק) עמ' 151,150.]
ב. כמו כן לא נמצא התפתחות של "הומינידים" מקודמיהם (סטנלי, The new Evoleutionary Timetable , עמ' 153, ועמ' 151, א. טרינקהאוס ואחרים, דצמבר 1979, Scientific American כרך 241, עמ' 105-94.
ג. הרבה ממצאים של ערבוב בעידנים. (מויליקובסקי ופרופ' טרופ') ונמצאו אפילו זוחלים ו"הומיניד" בתקופה הקמברית.
זה מראה שיתכן יהי'ה לראות מדעית, את בריאת העולם החי הצומח והאדם בזמן אחד- בדיוק כמו שכתוב בתורה. ואת העידנים והתקופות- תוצר של התרביות והתמעטיות (ה"הכחדות") אשר היו מסיבות אשר היו. וראי'ה הכי גדולה לזה בשעור ו' בקטע אחרון.
ויש להעיר גבי הדינוזאורים ועוד חיות שלא ראינו, גם אם היו, (והי'ה גם זיוף שנתפס ונודע: "איש פילטדאון", ויקיפדי'ה, וכן ב"רשימה מן התיבה הלבנה", באינטרנט, מאמרים: "הגולגולת של איש פילטדאון", ו"האם קי'ים קשר אבולוציוני בין שמפנזה לאדם?") תהי'ה משוערת הכחדתם למתי שתהי'ה- במבול לא הכחדו, שהרי אז נצטוה נח לשמור כל החיות. אך ה"הומינידים"- אפשרי שכן. (עי' סי' ו').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
