ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
אם ידוע הוא בקהילות ישראל כי ישנם רבנים שלהם חיבור מיוחד לחג מסוים, אזי ללא ספק לרבי צבי האדמו"ר מזידיטשוב, חג הפורים היה החג בו הייתה מודגשת עבודת ה' שלו בייחוד. חסידיו הרבים של רבי צבי ידעו לספר על ההכנות המרובות שהיו נעשות בביתו וחצרו של הצדיק לקראת חג הפורים; הכנות מרובות בחומריות ובגשמיות. עוגות עד אין קץ הלכו ונערמו בערמות ענק לחלוקה במשלוחי המנות, לצד מיני בשרים ודגים, יינות משובחים ושאר מטעמים; מהם למשלוחי המנות, ומהם לסעודת הפורים הענקית והמפוארת שעורך הרבי לכל חסידיו הרבים, שאיש מהם אינו מעלה בדעתו להפסיד.
לצד המבשלות הרבות, ישבו נשים צדקניות ועסקו בתפירת התחפושות. לא היו אלו סתם תחפושות לילדים כפי שמצוי במקומות שונים. את רשימת התחפושות היו מקבלים מהצדיק בכבודו ובעצמו, שהורה אלו תחפושות בדיוק יש להכין מידי שנה, ואף נתן הוראות מפורטות בדבר אופן הכנתם עד לפרטי הפרטים. הייתה זו משימה קשה שכן הרבי דרש לתפור בגדים שיתאימו למלך, ומספיק בגדים שיתאימו בכמותם ואיכותם, לבגדי כל השרים והמשרתים למיניהם. בגדים אלו, ידעו התופרות, חשובים מאוד בעיני הרבי, שכן בצהרי היום הקדוש, נהג הרבי להעמיד לפניו אחד מגדולי החסידים כ'מלך המדינה' מלווה בכל שריו ויועציו, ולנהל על ידו את כל העתיד לקרות בשנה הקרובה. ידע הרבי לנצל את גודלו של היום, כפי שדרשו: "פורים כפורים", וכפי שביום הכיפורים ניתן להשפיע מלמעלה, כך ביום הפורים ניתן לעשות זאת מלמטה.
באותה שנה נבחר לשמש כ'מלך המדינה' ר' דוד, גדול תלמידיו של הרבי הקדוש. ר' דוד הבין היטב את אשר מוטל עליו, ואת חשיבות משימתו. ימים מספר עמל על הקמת חצר המלך - 'משרתים ושרים' נבחרו בקפידה, כשלכל אחד ואחד תפקיד מתוכנן היטב.
הגיע היום הגדול. הרבי ישב על כיסאו המיוחד ליום זה, וקיבל בזה אחר זה את כל עדת חסידיו.
בחצות היום נשמעו תרועות החצוצרות. החסידים כולם פינו את רחבת האולם, ונעמדו בצדדים לצפות בעבודת הקודש של רבם הנערץ, וכיצד מנהל הוא את סדרי הממלכה לשנה הקרובה. 'משרתי המלך' נכנסו ופינו מקום למלך. ר' דוד, לבוש בבגדי שרד מלכותיים נכנס. ניכר היה בפניו של ר' דוד כי החל כבר במצוות היום של שתיית היין המשמח. הרבי קם לכבודו, לחץ את ידו בחום, והזמינו לשבת על כסא מפואר שהוכן לכבוד 'המלך' מבעוד יום. הרבי החל לפרוט בפני 'המלך' את מצבם הקשה של יהודי המדינה והגזרה הקשה שנגזרה עליהם - 'גזרת הנרות' המחייבת את היהודים לשלם מס כבד על כל נר שמודלק על ידם. 'המלך' שמע בכובד ראש את הדברים והורה 'למשרתיו' לבטל מיד את הגזרה. וכך, הרבי עבר מנושא לנושא, גוזר גזרות טובות של המלכות על תושביה היהודים של המדינה, ומבטל את הגזרות הקשות. לפני סיום אמר הרבי כי כעת נותרה גזרה קשה אחרונה, חמורה במיוחד, ש'המלך' חייב לבטלה - גיוס היהודים לצבא. 'המלך' ננער ממקומו ואמר כי את הגזרה הזו לא יבטל בשום אופן!! רחש עבר בין החסידים... הרבי סימן למשמשו להשקות את ר' דוד בעוד כוס יין משובח. 'המלך' שתה את הכוס בלגימה, ליקק בלשונו את שאריות היין משפמו, ועדיין עמד בסירובו. אז החל הרבי לפרט ולבאר עד כמה קשה גזרה זו, מהם הניסיונות העומדים בפני חייל יהודי בצבא ועוד. אולם 'המלך' התעקש ולא היה מוכן בשום אופן לשמוע על ביטול גזרה זו. זיעה כיסתה את פניו של הרבי, הוא סימן למזוג לר' דוד עוד ועוד יין, אך ללא הועיל. הרבי ניסה לצעוק ולאיים על 'המלך', אולם גם זאת ללא כל הצלחה. החסידים עמדו מסביב נדהמים מעזותו של ר' דוד, שמעז להמרות את פי הרבי בצורה בוטה כל כך. לאחר שעה ארוכה של שיג ושיח ונסיונות חוזרים ונשנים, נפל 'המלך' מכסאו ונרדם. הרבי, בפנים חיוורות, סימן שהגיע העת לברך ברכת המזון, שלאחריה קם ממקומו, ופרש לחדרו.
למחרת כשקם ר' דוד והתאושש משכרותו, נחרד לשמוע על התנהגותו המבישה אמש. ככל ששמע יותר על הצער שהסב לרבי, גמלה בליבו החלטה לעזוב את העיירה, ולצאת לגלות עד שיכופר לו עוונו זה. אולם הרבי, ששמע כי ר' דוד התעורר, יצא מחדרו והושיט לו את ידו בחיוך: "אל לך לדאוג, שכן אתה היית השליח לגזור את הגזרות או לבטלם. אנו מצידנו עשינו את כל המוטל עלינו וכל אשר ביכולתנו לבטל את הגזרה, אך כנראה שבשמים החליטו כי גזרה זו אכן צריכה להתקיים, וכעת עלינו להכין את עצמנו להתמודדות עימה". ואכן באותה שנה בטלה גזרת הנרות עם כל שאר הגזרות שהרבי ביטל בפורים, אך גזרת הגיוס לצבא נשארה בעינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
