בית המדרש

  • ספריה
  • פרנסה צדקה ומוסר
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • נושאים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל בן מזל טוב

undefined
4 דק' קריאה
כידוע, יש מצווה להפריש מעשר מכל רווח שיש לאדם, וכפי שלמדו חכמים, מהפסוק (דברים יד, כב): "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה". אמרו חז"ל (בספרי שם): אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, אבל רווחים מריבית וסחורה וכל שאר רווחים מניין? תלמוד לומר "אֵת כָּל", שהיה יכול לומר הכתוב "את תבואתך" ולמה נאמר "אֵת כָּל", ללמדנו שצריך להפריש מעשר גם מריבית וסחורה ומכל דבר שאדם מרוויח בו.
וזהו שנדר יעקב אבינו בצאתו לחרן, שאם ה' יהיה עימו וישמור עליו ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש - "כֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בראשית כח, כב). היינו יפריש מעשר לצדקה.

עשר תעשר - בשביל שתתעשר
בתלמוד (תענית ט, א) דרשו חכמים על הפסוק (דברים יד, כב): "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" - "עשר בשביל שתתעשר". ולכאורה יש לשאול, הלא צריך לקיים מצוות לשם שמים ולא כדי לקבל פרס, ואיך אמרו חכמים "עשר בשביל שתתעשר"? אלא שהתעשרותו של מי שנותן מעשר מכל רווחיו היא עצמה דבר מצווה. שמכל רווח שיש לו - ימשיך לתת מעשר. נמצא שיש בהתעשרותו צורך מצווה. ועוד שיש בכך קידוש השם, שזה שמקפיד להפריש מעשר מרווחיו נעשה עשיר. ולכן "עשר בשביל שתתעשר".
ואכן זכה יעקב אבינו ע"ה ובעקבות קבלתו על עצמו לתת מעשר מכל אשר ה' יתן לו, התעשר מאוד, שנאמר (בראשית ל, מג): "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים".

מותר לנסות את ה' בדבר הזה
עוד אמרו חכמים (תענית ט, א), שמותר לנסות בזה את ה', שיפריש אדם מעשר ויראה שיתעשר. ואף שנאמר (דברים ו, טז): "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלוֹהֵיכֶם", זו המצווה היחידה שמותר לנסות בה את ה', שנאמר (מלאכי ג, י): "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָ-אוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי".
ואמנם יש מפרשים שרק במעשר של דגן ותירוש ויצהר, שחיובם מהתורה, אפשר לבחון את ה', ועל זה דיבר הנביא מלאכי, אבל חיוב מעשר כספים, אף על פי שהוא סגולה בדוקה לעשירות, מכל מקום כיוון שלדעת רוב הפוסקים הוא מדברי חכמים אין לנסות בו את ה' (פת"ש יו"ד רמז). אולם דעת רוב הפוסקים, שגם במעשר כספים אפשר לנסות את ה'. שכן נבואת מלאכי היתה בתקופת הבית השני, ובאותו זמן גם חיוב מעשר הדגן והתירוש והיצהר היה מדברי חכמים, מפני שרוב ישראל לא ישבו בארץ. נמצא שגם בהפרשת מעשר שחיובו מדברי חכמים אפשר לנסות את ה'.

הברכה באה דרך העבודה ולא בדרך נס
אמנם ברור, שברכה זו אינה באה בדרך נס גלוי, מפני שהבחירה החופשית היא יסוד העולם, ואם היו בעלי מצוות זוכים לנסים גלויים היתה מתבטלת הבחירה החופשית.
אלא הברכה באה בדרך נסתרת, דרך עבודתו של האדם, וכפי שנאמר (דברים יד, כט): "וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלוֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". אבל מי שיתבטל ולא יעבוד - לא תהיה לו ברכה.

וכן לא יכול אדם לבזבז את ממונו על דברי מותרות ואחר כך להתלונן שלא זכה לברכת עשירות. אלא אם יהיה חרוץ ויעבוד כראוי ויכלכל את מעשיו באופן סביר, הוא יכול לנסות את ה' ולראות בעיניו את הברכה שבזכות המעשר. 1

הפרשתי מעשר ולא התעשרתי
כמעט תמיד שמעתי שאכן המפרישים מעשר מתעשרים. אמנם במשך השנים נשאלתי מספר פעמים מאנשים שטענו כי הפרישו מעשר כספים ולא זכו לברכה. כשביררתי את הדברים לעומק, התברר בדרך כלל שנתנו את המעשר למטרות שאינן נחשבות צדקה. כגון לקרובי משפחה שבעצם לא היו כל כך נזקקים, לעמותות מפוקפקות, או עבור סגולות שבמקרה הטוב אין בהן מצווה ובמקרה הרע נזקן מרובה. וכאשר אדם נותן צדקה למטרות שאינן ראויות - אין לו על כך שכר (ע' ב"ק טז, ב).
בנוסף לכך, בדרך כלל אותם אנשים היו מבזבזים את כספם בחוסר הגיון מחפיר. וכמדומה שהדברים תלויים זה בזה, הואיל ולא נתנו צדקה כראוי, גם לא זכו להוציא את כספם כראוי, ונמצאו מפסידים מכאן ומכאן.

שלוש שאלות בדרכי חישוב מעשר כספים
שאלה:החוסך כסף בתוכנית חסכון או קופת גמל, כיצד יפריש מעשר כספים, האם לפני שהוא מפקיד אותו בחסכון או אחרי שיוציא מהחסכון?
תשובה: כיוון שצריך להפריש מעשר מכל כסף שמגיע אליו, ממילא ברור שעליו להפריש מעשר מהכסף לפני שהוא מפקיד אותו בתוכנית החסכון. ולאחר שיגיע זמן הפירעון, יעשה חשבון כמה רווח ריאלי היה לו על החסכון, וממנו יפריש מעשר. כלומר את ההצמדה למדד לא יחשיב כרווח, אלא רק מהאחוזים שקיבל ב'היתר-עסקא' יפריש מעשר.

שאלה מי שלא הפריש מעשר מהכסף שהפקיד בתוכנית החסכון או קופת הגמל, כיצד ינהג?
תשובה: כאשר יפדה את כספו, יפריש מעשר מכולו. אולם לכתחילה צריך להפריש לפני ההפקדה, מפני שצרכי עניים ותלמוד תורה מרובים, ואין לעכב את מתן המעשר פדיון החסכון.

שאלה מי שהשקיע את כספו במניות או קרנות נאמנות, בחלקם הפסיד ובחלקם הרוויח, האם יכול לקזז את הפסדיו מרווחיו?
תשובה:מקזזים את ההפסדים מהרווחים. וכל תקופה של כמה חודשים או שנה יש לערוך חשבון כללי, ואם בסך הכל הרוויח, יפריש מהרווח מעשר. ואם בסך הכל הפסיד, פטור מלהפריש מעשר. ורק לאחר שיכסה את הפסדיו ויתחיל להרוויח, יתחייב שוב בהפרשת מעשר כספים.

מעשר כספים או החזרת חובות
שאלה: הכנסותיו של ראובן קטנות מהוצאותיו החודשיות בשל חובות שנקלע אליהם עקב היותו מובטל בעבר. האם ראובן חייב לתת צדקה ומעשר כספים לעני על חשבון מניעת כספים מבעלי החובות?
יש לציין שבעלי החובות קיבלו מראובן צ'קים אך הם חזרו כי לא היה להם כיסוי בזמן שהוגשו לפירעון. נתינת הצ'קים על ידי ראובן היתה בתום לב כי אז היה באפשרותו לשלם ורק אחר כך נקלע לקשיים.
תשובה:בעלי החובות קודמים למעשר כספים, ולכן עליו להחזיר תחילה את חובותיו. ואם הוא נחשב עני, הוא פטור ממעשר כספים, ולכן יחזיר את חובותיו ואחר כך כשיתחיל בעז"ה להסתדר - יתחיל להפריש מעשר כספים כדין.

אבל אם הוא אינו נחשב עני, כי יש לו נכסים, רק שלמשך תקופה נכנס למצוקה וחסרים לו מזומנים, אזי יחשב את כל מה שהיה צריך להפריש למעשר ויזקוף את זה כחוב לצדקה, ואחר שיגמור לשלם את חובותיו יחזיר את כל מה שהיה חייב לתת למעשר כספים.


^ 1. הטעם לכך שה' יתברך מברך את מי שנותן מעשר, מפני שכל חפצו של ריבונו של עולם להיטיב לעולם, ולקיים את לומדי התורה והעניים, אלא שחוק קבע בעולם, שהטוב יתגלה דרך מעשי האדם, וכשאין מי שמטיב מתבלבלים השערים, והטוב יורד לעולם בערבוביה, וצדיקים ועניים כושלים. אבל כשיש מי שמקבל על עצמו להיות מפריש מעשר מכל רווחיו, הרי שהוא נעשה שותף למגמה האלוקית להיטיב, ודרכו ה' משפיע טובה וברכה לעולם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il