ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אשר ז"ל בן שלום הי"ד
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א, ז).
כמה ילדים היתה צריכה כל אשה ללדת במצרים כדי שבמשך מאתים ועשר שנים עם ישראל יתרבה משבעים נפש לששים ריבוא יוצאי צבא.
כפי שכבר כתבתי, התשובה תלויה בגיל הנישואין. אם היו רגילים להתחתן בגיל עשרים ושניים, הרי שצריך שלכל אשה יהיו כשנים עשר ילדים (כשההפרש בין הלידות הוא שנתיים). אבל אם היו רגילים להתחתן בגיל חמש עשרה, כפי שכנראה היה מקובל בדורות ההם, הרי שמספיק שלכל אשה יהיו שישה ילדים (כשההפרש בין הלידות הוא שנתיים).
הקדמת גיל הנישואין והלידה
ישנם זוגות צעירים שמתלבטים בשאלה, האם כדאי לדחות את הולדת הילדים, כדי לסיים לימודים אקדמאים או כדי להתבסס בעבודה. לפי הדרכת התורה ראוי שלא לעכב את קיום מצוות פרו ורבו, ורק במקרים מיוחדים נכון לכתחילה לפי ההלכה לדחות את קיום המצווה.
בהקשר לפרשת השבוע ראוי לציין היבט נוסף בדילמה זו. ככל שגיל הנישואין והולדת הילדים יהיה מוקדם יותר, כך יוכלו בני הזוג לרוות יותר נחת מצאצאיהם, ולראות בחייהם יותר נכדים ונינים. שהרי ימיו של האדם קצובים, ואם יתעכב, יזכה לפחות חוויות משפחתיות. יספיק להשתתף בפחות חתונות של נכדים, בפחות בר מצוות ובת מצוות, בפחות בריתות וקידושים של נינים.
לאנשים רבים אין מודעות למשקל המכריע של הזמן. אנשים רגילים להסתכל על המצב כפי שהוא בלי להתבונן בתהליך הקשור לזמן. חושבים שרק מספר הילדים קובע את קצב גידול המשפחה, אבל האמת אינה כן, גם גורם הזמן משפיע מאוד.
הטבלה שלפנינו ממחישה זאת מאוד, משפחה שתוליד בממוצע ארבעה ילדים, אבל תקדים את הולדת הילד הראשון לגיל עשרים ואחת, ואחר כך כל שנתיים ילד נוסף, יהיו לה יותר צאצאים מאשר משפחה שתוליד בממוצע שבעה ילדים, אבל ילדם הראשון יוולד בהיותם בני עשרים וחמש. בגיל 77 למקדימים יהיו 80 צאצאים ואילו למאחרים 60. הסיבה פשוטה, למקדימים יהיו כבר הרבה נינים.
מספר הצאצאים בהגיע אדם לגיל 77 (תוחלת החיים הממוצעת כיום לגברים).
| מספר הילדים / גיל הנישואין | 21 | 23 | 25 |
| 4 | 80 | 52 | 24 |
| 5 | 120 | 65 | 34 |
| 6 | 150 | 77 | 46 |
| 7 | 173 | 91 | 60 |
הרווח בין הלידות חושב לשנתיים. גיל הולדת הילד הראשון הוא הגיל הממוצע במשפחה, הכולל גברים ונשים. וכן מספר הילדים הוא המספר הממוצע.
חבל שסבתא לא הספיקה להשתתף בחתונה
מחשבה מעניינת עברה במוחי. כמה פעמים אנחנו שומעים את המשפט: "חבל שסבתא לא הספיקה לראות את חתונת הנכד שכל כך אהבה". חודש לפני החתונה נפטרה. "חבל שהסבא לא זכה להשתתף בבר המצווה של נכדו או נינו", בדיוק בשנה שעברה נפטר. אם היו מקדימים ומתחתנים שנתיים קודם, היו זוכים להשתתף.
כמובן שהשיקול המרכזי לקביעת גיל הנישואין צריך להיות הבשלות להקמת משפחה. אולם מנגד אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש מחיר לעיכוב הנישואין ולעיכוב הלידה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
