ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחד מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת הוא טלטול חפצים מרשות אחת לרשות אחרת והעברתם מרחק של ארבע אמות במקום ציבורי. יש אלפי פרטים הלכתיים טכניים שנוגעים לסוגים כאלה של "מלאכות". רבים מהפרטים האלה נועדו להגן על קדושת השבת. הזמן הוכיח את חכמת חז"ל שקבעו את הכללים והסייגים האלה, כי יותר מכל דבר אחר שמרה השבת על הרציפות של העם היהודי ועל ההצלחה הרוחנית שלו.
עם זה, התלמוד עצמו מאפיין את סוגי הטלטול האלה כסוג של "מלאכה" שנחשבת "גרועה" - שולית וחסרת חשיבות כשלעצמה. רוב האנשים יתקשו להבין למה, למשל, נשיאת ממחטה בכיס נחשבת לסוג של "מלאכה" בשבת. בגלל האפיון הזה של טלטול חפצים בשבת כ"מלאכה גרועה", תקפו חז"ל את הבעיה משני כיוונים שונים:
מצד אחד, הם חיזקו את האיסור על טלטול והוסיפו הלכות חדשות כדי להדגיש בפני האנשים את החשיבות והחומרה של האיסור. אך, מצד שני, החכמים בתקופת שלמה המלך, וכנראה ביוזמתו, יצרו פתרון שמתיר טלטול במסגרת ההלכה. הפיתרון נקרא "עירוב חצרות" - שילוב ושיתוף של כל השטחים הציבוריים והפרטיים באופן שהופך אותם לרשות אחת, שבתוכה אין שום בעיה הלכתית לטלטל.
חז"ל החמיאו מאוד לשלמה המלך, ואפילו בשמים החמיאו לו על היוזמה הזאת, והתלמוד ראה בה חידוש נפלא שיסייע להשיב את השלום וההרמוניה לחברה היהודית.
ישנה מסכת שלמה בתלמוד בנושא, מסכת עירובין. עירוב הוא נושא סבוך מאוד וטכני מאוד שדורש לימוד קפדני, ידע רב ומומחיות, בייחוד בביצוע. לכל אורך ההיסטוריה היהודית, קהילות יהודיות תמיד התקינו עירוב לרווחת השבת ולמען השלום בקהילה.
הייתה תקופה, לפני כמאה שנה, שבה קהילות יהודיות חשובות לא התקינו עירוב מסיבות כספיות, טכניות והלכתיות שונות. אולם היום כמעט כל קהילה יהודית חשובה מתקינה עירוב. האירוניה היא שהעירוב, שנועד לקדם את האחדות ואת ההרמוניה בחיי הקהילה היהודית, גורם בימינו לא פעם למחלוקות בין רבנים, לסכסוכים בתוך הקהילה ואפילו לפילוגים בתוך משפחות, ובקהילות מסוימות הוא הופך לסלע מחלוקת במקום להיות רעיון שמקובל על כולם וחלק מהמציאות ההכרחית.
בכל הערים הגדולות, וקל וחומר בקהילות קטנות יותר של יהודים במזרח אירופה, היה עירוב כחלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים שם. ספרי השו"ת של רבותינו מלאים בשאלות בנושא העירוב, ועד היום זה נושא שנדון ונלמד בהרחבה בכל החוגים הרבניים והתלמודיים. התקנת עירוב נותרה פרויקט יקר מאוד. גם אחרי השלמת בנייתו, יש עלות מתמשכת של תחזוקתו ובדיקתו שבועית של העירוב כדי לוודא שהוא לא נפגם. כל זה דורש כספים, תקציבים ואנשים.
בישראל העירוב בכל הקהילות נמצא תחת פיקוחה של הרבנות הראשית, ואילו העירוב בשכונות נמצא תחת פיקוח הרבנות המקומית שלא תמיד קשורה לרבנות הראשית. במשך עשרות שנים היה תקציב התקנת העירוב והפיקוח עליו חלק מתקציב גדול יותר של משרד הדתות ומתקציב העירייה המקומית. אך משרד הדתות בוטל, והתקציב לעירוב קוצץ בשיעור שערורייתי של 90 אחוז! משום כך, בגלל היעדר תחזוקה מתמשכת וראויה, תוקפם של עירובים רבים בארץ מוטל היום בספק.
העירוב כאן, בירושלים, שאורכו 122 ק"מ, נמצא בתהליך שיקום והשבה למצב של עמידה בדרישות ההלכתיות המקוריות. ברוב המקרים יש מעט מאוד, אם בכלל, מימון ממשלתי שמוקצה לפרויקט חיוני זה. בארצות הגולה נטל תחזוקת העירוב היה באחריות בתי הכנסת והמשפחות בקהילה, שהן הנהנות העיקריות מקיומו של העירוב בעירן.
בישראל, לצערנו, הקהילה התרגלה במשך עשרות שנים לראות בממשלה את הפיתרון הכספי לכל בעיותיה. המצב הזה משתנה אט-אט, לפחות בכל הנוגע לתחזוקת העירובים. הקהילה שמשתמשת בעירוב והמשפחות שבשבילן קיומו הכרחי מחויבות לסייע לקיומו ולתמוך בתחזוקתו. כך נוכל להגביר את השלום וההרמוניה בקרבנו, כפי שהעירוב אכן אמור לעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
