ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (במדבר כ"א א).
וברש"י ביאר:
"וישמע הכנעני שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וכו' ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות".
עוד הוסיף רש"י:
"יושב הנגב - זה עמלק שנאמר (במדבר י"ג) עמלק יושב בארץ הנגב ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שישראל יהיו מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם שנאמר נתון תתן את העם הזה בידי".
המדרש מספר לנו את הסיפור הבא:
"ובשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן, ויבא שמח הוא וכל בני חבורתו, ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם, וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם, כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך א"ל (משלי ג') אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא, פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח') עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל, פתח השלישי ואמר (שם /ישעיהו/ מ"ו) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט, כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו" (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז)
הגאון מוילנא בספרו "דבר אליהו" על מגילת אסתר, מבאר מה המיוחד בשלשת הפסוקים הללו. הרי ישנם הרבה מקראות העוסקים בהצלת ישראל?
מסביר הגר"א, שלש פעמים בא עמלק על ישראל, הראשונה בפרשת בשלח "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". השניה בפרשתנו שבה פתחנו דברינו, והשלישית בזמן המן בן המדתא האגגי. על שלשתם רמזו התינוקות בפסוקיהם:
א. "אל תירא מפחד פתאום", זוהי הופעת עמלק פתאום בפרשת בשלח.
ב. "עוצו עצה ותופר" כנגד ההופעה בפרשתנו שהתחכמו ומצא עצה לדבר בלשון כנענית והקב"ה הצילנו והופרה עצתם.
ג. "ועד זקנה אני" כנגד המן שטען לחכמי האומות שאמנם בעבר הקב"ה הציל את ישראל מהאומות אבל עכשיו "כבר הוא זקן". שכבר עלה נבוכדנצאר והחריב ביתו ושרף היכלו וכו'.
נראה שישנה סיבה אחת שרשית להופעת עמלק הקושרת את שלשת המקרים.
בגמרא (סנהדרין צט ע"ב) מובא, שעמלק הוא צאצא של תמנע פלגש אליפז. היא היתה בת מלכים ובקשה להתגייר ונדחתה ע"י כל האבות ויצא ממנה עמלק. [עיינו בתוס' יבמות דף קט ע"ב ד"ה: רעה אחר רעה שהוכיח מכאן שאם הגרים מתאמצים להתגייר יש לנו לקבלם]. באור הענין הוא שגרות משמעותה התעוררות עצמית של המתגייר להכרה באלוקות ורצון גדול להתדבק בשכינה דרך הצטרפות והתחברות לעמו עם ישראל. לכן דחייתה של תמנע גרמה להופעת עמלק, שנלחם נגד ישראל, בכל פעם שעם ישראל זקוק לאותה התעוררות עצמית של דבקות בשכינה. כעין מידה כנגד מידה. בגלל שהאבות לא קלטו התעוררות זו, בכל פעם שישראל זקוקים להתעוררות עצמית שכזו זרעה של תמנע נלחם בנו.
נסביר זאת בהקשר לשלשת התקפותיו של עמלק:
על מלחמת עמלק ברפידים מובא ברש"י בשם המדרש:
"משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו".
אם כך, עמלק מגיע כדי להזכיר לנו את הקשר והדבקות בשכינה.
בפרשתנו, שואל המדרש "וישמע הכנעני" מה שמועה שמע ובא? שמע שמת אהרן והסתלקו ענני הכבוד, לפני הכניסה לארץ, הקב"ה רוצה מאתנו את ההכנה והעמל בעצמו, הסתלקות מנהיגות המדבר וענני הכבוד, והצורך לאזור כוחות עצמיים הם הרקע המחודש להופעת עמלק.
על ימי מרדכי ואסתר, חז"ל אומרים "אסתר מן התורה מנין שנאמר "אסתר אסתיר פני" ". יש הסתרת פנים כדי שעם ישראל יגיע בכוחות עצמו ל"הדר קבלוה בימי אחשורוש". לקבלת תורה לא מתוך קולות וברקים, לא מתוך "כפה עליהם הר כגיגית" אלא מרצונם. שוב מתעורר הקטרוג של דחיית תמנע, כמחסום להתעוררות עם ישראל.
גם בדורנו, לקראת הגאולה והתחדשות עם ישראל בארצו, סבלנו מהופעת "עמלקיות" איומה.
נקוה שנזכה בקרוב להתעוררות עצמית גדולה ע"י קירוב נדחי ישראל, כמובטח לקראת הגאולה השלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
