ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
נהיגה בעיר בכל מקום בעולם היא אימה מורטת עצבים. נהיגה בכבישים הבין-עירוניים היא לא פעם משעממת ולכן עלולה גם להיות מסוכנת מאד. נותרה מעט מאוד הנאה בנהיגה. היום מחירי הדלק ומחירי המכוניות רק מגבירים את החרדה וחוסר הנוחות שאנחנו חשים עם אותה מכונת מתכת שמתחילה לשלוט בחיינו. כמו בטכנולוגיות רבות שמקלות על חיינו היום, אנחנו לא יכולים לחיות איתה אך גם לא בלעדיה.
לא די בזיהום שהיא יוצרת ובהוצאה הכספית הגבוהה שהיא דורשת כדי שנשתכנע להתגבר על הפיתוי שבכביש הפתוח - כביש שקיים רק לעתים נדירות, אם בכלל. עם זה, תמיד יש בנו רצון למצוא כביש פתוח כזה, דרך מאושרת שנהגים אחרים לא מפריעים בה, שאין בה בורות במדרכה, רמזורים מרדנים ובנייה אינסופית. בגלל הרצון הפנימי העז שלנו לגלות את הכביש הפתוח המיתולוגי הזה ולנסוע בו, הרומן שלנו עם המכוניות נמשך באותה עוצמה בלי להביא עמו סיפוק.
הכללים והערכים של היהדות דומים לכללים ולמציאות בכביש. היהדות קובעת שאין דבר כזה כביש פתוח לגמרי. תמיד יהיו נהגים אחרים בכביש שישתמשו בנתיבי התנועה שלנו. אנחנו לא לבד בחיפוש אחר הכביש הפתוח. לכן עלינו להיות תמיד מוכנים להתחשב גם בזולת. היהדות מזהה את הטוב והרע כגורמים קבועים בחיים. יש נהגים טובים ונהגים רעים. אנחנו יכולים להניח בתחילה שהנהג שלידנו הוא נהג טוב, אבל אם הוא ממשיך להיצמד אלינו, לזגזג בין הנתיבים ולעקוף בצורה מסוכנת, תהיה זו החלטה נבונה להתרחק מהנהג הזה ולו רק מתוך הגנה עצמית.
גם בחיים יש חברים רעים, מכרים מרושעים, ציניקנים ואנשים שלעולם אינם עושים טוב. האדם החכם והאופטימי יתרחק מאנשים כאלה ומקבוצות כאלה. התנהלות מתגוננת בחיים היא אקסיומה כמו נהיגה מתגוננת בכביש. צריך תמיד לצפות מראש את הבעיות שעלולות להתעורר. אין מכונית או נהג שהם מושלמים. לפיכך חוכמה, זהירות וראייה היקפית מעולה חיוניים בחיים לא פחות מאשר בנהיגה.
התורה מצווה עלינו להתנהל בחיים בדרך הישר, ולא לעשות מעקפים שאינם נחוצים או לחפש קיצורי דרך שיובילו אותנו למבוי סתום. הנביא מזהיר אותנו שהצדיקים תמיד הולכים בדרך הישר, אבל הרשעים יפלו ממנה. אפילו הכביש הפתוח איננו באמת פתוח עד כדי כך.
כולנו יודעים שמהירות הורגת. אך הדחף להרוויח כמה דקות או אפילו שניות דוחף אנשים לנהוג במהירות מופרזת ולהסתכן. היהדות מזהירה אותנו להיזהר ממהירות גם בחיים. מתינות וסבלנות מאפיינים את חוכמת החיים היהודית. הניסיון להאיץ תהליכים היסטוריים, אירועים מובטחים ונבואות טובות לעתים קרובות מוביל לאסון ומשיג תוצאה הפוכה מהמקווה. ההיסטוריה היהודית מלאה שרידים של משיחיות שקר ואשליות של כביש פתוח. אלקים לבדו שולט בלוח הזמנים שלנו. הנביא אמר בשם ד': "בעיתה אחישנה" (את הגאולה וההצלחה).
כאן, בישראל, אנחנו רצים לעבר השלום. זה טבעי ורצוי, אך החלטות גורליות שמתקבלות בחיפזון ותחת לחצים עלולות להיות לנו לרועץ בסופו של דבר ולהרחיק אותנו עוד יותר מהשלום הנכסף.
במסכת אבות הזהירו אותנו חז"ל "הוו מתונים בדין". זאת עצה טובה כשנוהגים בכביש המהיר ובכל היבט אחר של החיים האישיים והלאומיים שלנו.
לבסוף, לא כל אדם צריך לנהוג. החברה דורשת מכל אדם רישיון תחילה. כך גם ביהדות. למדנות, רגישות למסורת והרבה מאוד חוכמה תורנית - כל אלה חיוניים לפני שאדם משמיע הצהרות ודעות על הדרך שבה יש לנהוג ב"מכונית" היהדות. גם אז הכביש הפתוח, לכאורה, איננו פתוח באמת כפי שהיינו רוצים בפוליטיקה הנוכחית ובתנאים החברתיים המקובלים היום.
הבה נשתדל לנהוג בזהירות ובמתינות בכל תחומי הקיום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
