ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מצות לא תעשה שלא לעבור על הנדר, שנאמר: "איש כי ידור נדר... לא יחל דברו"
(במדבר ל').
(במדבר ל').
סיפורה של מצוה
לשמע הנקישות על דלת הבית קם ר' יעקב ופתח את דלת ביתו. מעבר לדלת עמד בחור צעיר בעל פנים עדינות, ואמר לר' יעקב כי בידיו מכתב אישי עבורו מהגאון מוילנא. ר' יעקב עמד נדהם - מכתב עבורי מהגאון מוילנא בכבודו ובעצמו?! הרי אין לי שום קשר עם הגאון העצום ומדוע שישלח לי מכתב אישי?! בדחילו ורחימו פתח ר' יעקב את המעטפה שנשאה את שמו. במכתב כתב הגאון כי לפני שנים רבות ערך גלות ברחבי המדינה ובין היתר לן לילה אחד בביתו של ר' יעקב. באותו ערב התקיימה חתונה בעיירה ובני הבית יצאו לחגוג בה, וגם בעלת הבית יצאה, תוך שהיא מבקשת מהאורח לשים לב לתינוקת הישנה בעריסה. לאחר שעה קלה התינוקת התעוררה, והגאון נאלץ לנסות ולהרדימה. הגאון נדנד את העריסה ושר לפעוטה שיר ערש. השיר, שהיה מקובל בזמנו כלל משפט בסגנון: "הרדמי פעוטה וכשתגדלי נמצא לך חתן ראוי". והנה כעת, כותב הגאון, שמעתי כי הפעוטה גדלה ושמעה הטוב יוצא למרחוק, והיות ואני חושש שמא היה משום נדר באמירתי כי אמצא לה חתן ראוי, לכן אני שולח בזאת את מחזיק המכתב שלדעתי הינו ראוי ביותר לשמש כחתן, במידה וימצא חן בעיני הנערה והוריה...
*
תלמידיו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הופתעו לראות את רבם, שלא היה עשיר גדול, נותן לעני שפגשו סכום כסף נכבד ביותר לצדקה. עני זה נהג לשבת בקביעות בכניסה לישיבה, ולא הייתה נראית סיבה מיוחדת שדוקא היום הרב החליט לתת לו סכום כה נכבד לצדקה. אחד התלמידים שאל את הרב לפשר העניין, הרב ענה לו: "קודם שהגעתם עצר אותי העני בבקשה לצדקה, אולם ידעתי כי בכיסי ישנם פרוטות בודדות, אך היות ולא רציתי שהעני יצטער פייסתי אותו בדברים, התנצלתי כי ברשותי רק מספר פרוטות, ואמרתי לו כי אתן לו את הממון שבכיסי. אולם כשפשפשתי בכיסי נזכרתי כי קיבלתי קודם סכום כסף גדול, אולם מאחר שאמרתי לעני כי יקבל ממני את כל מה שבכיסי לא נותרה לי ברירה, אלא לעמוד בדיבורי ולתת לו את כל הסכום".
*
שַמָשו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הופתע מאוד כשראה את רבו לובש את מעילו ומתכוון לצאת מהבית. הימים ימי חורף קשים ובחוץ השתוללה סופה עזה, שלג נערם לגובה והמשיך לרדת ללא הפסקה. "לאן הרב הולך במזג אויר סוער שכזה"? פנה אל רבו. הרב ענה לו בשאלה: "האם שכחת כי יום חמישי היום ואני צריך לומר שיעור כללי בישיבה"? התלמיד המסור ניסה בכל כוחו למנוע מרבו לצאת לשיעור: "הרי התלמידים יבינו כי הרב חייב לשמור על בריאותו וכי לא יכל לבוא, הדרך ארוכה והרב עלול חלילה לחלות". הרב הודה לתלמיד על דאגתו, אולם התעקש לצאת החוצה וללכת לישיבתו, ישיבת 'עץ חיים' בירושלים.
הקור היה מקפיא, השלג על הכביש נערם לגובה רב, והרב ותלמידו בקושי הצליחו ללכת. הרוח העזה אף לא אפשרה פתיחת מטריה כהגנה מהשלג הכבד שירד ללא הפסקה. הרב הישיש מעד מספר פעמים בשלג אולם למרות זאת לא נענה להפצרות תלמידו לחזור הביתה. כשהגיעו לישיבה נדהמו התלמידים לראות את רבם הנערץ, פוסע בכבדות אל עבר מקומו. מיד ניגשו אליו, הורידו מעליו את מעילו הספוג במים, והושיבו אותו ליד התנור. כשהתיישב ביקש הרב מאחד התלמידים שיביא את הדף אותו תלה יום קודם ובו מראה המקומות, המקורות, לשיעור אותו הוא מתעד להעביר היום. משהביא התלמיד את הדף הראה הרב לתלמידיו את הדף ואמר: "שימו לב, בשורה בה כתבתי 'השיעור יתקיים מחר בנושא...' נשמטה לי המילה 'בעז"ה' אותה אני כותב בדרך כלל. מבחינתי, לכתוב בעזרת ה' זה כמו לומר 'בלי נדר', והיות ולא כתבתי זאת השבוע חששתי שמא יש במה שכתבתי משום נדר, ולכן כל כך התאמצתי לבוא ולמסור את השיעור".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
66 - "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"
67 - "איש כי ידור נדר... לא יחל דברו"
68 - "ולא תתחתן בם"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
