ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
חורבן קשה נגזר על הארץ. "והשמותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם". אך קשה מכל הוא החורבן שנגזר על לב לבה ובבת עינה: בית המקדש. "ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם". בדרך כלל קורא הקב"ה לבית המקדש - "מקדשי", ולקרבנות המוקרבים בו הוא קורא - "ריח ניחוחי". אך לא כך הפעם: בית המקדש נקרא "מקדשיכם", ואילו הקרבנות נקראים "ריח ניחוחכם". ואכן הראב"ע עומד על כך ומעיר: "שתסור השכינה... ונשמו המקדשים שלכם, והטעם - בתחילה היו מקדשי".
לכאורה עומדים דברי הראב"ע בסתירה לדברי הגמרא במסכת מגילה הדורשת מפסוק זה עצמו דרשה הפוכה, ואומר שאפילו בית כנסת שחרב נשאר בקדושתו: "והשימותי את מקדשיכם - קדושתם אף שהם שוממין". וכן מקובלנו כי "שכינה לא זזה מכותל מערבי".
את הניגוד בין מה ששייך לקב"ה לבין מה ששייך לנו, רואים אנו כבר בתחילת הפרשה: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו" - בידיעה שהם חוקי ה' ומצוותיו, ולא חוקי האדם - אזי: "ונתתי גשמיכם בעתם". הגשם - אמנם שלנו הוא, אך התורה ומצוותיה - דבר ה' הם. סילוף נורא תהיה ההתייחסות למצוות כאל פולקלור אנושי.
כך גם המקדש. המצוה לבנות את בית המקדש מנוסחת בלשון: "ועשו לי מקדש - לשמי". מצוות הקרבנות מנוסחת אף היא באופן בולט בגוף ראשון: "את קרבני, לחמי, לאשי, ריח ניחוחי, תשמרו להקריב לי...". החטא המביא את החורבן הוא ההתייחסות אל בית המקדש ואל הקרבנות כאל קמיעות הבאים לשמור על קיומו של העם ועל רווחתו של האדם. זוהי עבודת האלילים, הבאה לרתום את האלים לרצון האדם במקום להביא את האדם לעשות את רצון ה'.
על כן אומרת התורה: אם בשבילכם אין אלו אלא "מקדשיכם" ו"ריח ניחוחכם" - עליהם להיחרב. אבל דווקא אז, כאשר לא תוכלו להשתמש בהם, תגלו כי הקדושה הא-להית החופפת עליהם לא פסקה מעולם. "קדושתם אע"פ שהן שוממין".
אחר כתלנו
הכותל - איזוב ועצבת
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
- כך כתב המשורר בהשראת דברים שכתב מורנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל עוד עשרות שנים לפני כן.
לכאורה הכותל אינו אלא קיר אטום. מבט עמוק וחודר נדרש כדי לחוש את מה שהוא מבטא: את הכיסופים של עשרות דורות, את התפילות של אבות ואמהות, את דמעות העשוקים ושמחת החוגגים שעברו על פניו במשך מאות בשנים. איתן הוא הכותל. יציב וחזק. כל מהרסיו ומחריביו עברו מן העולם והוא נשאר על עמדו כביטוי עמוק ומוחשי של נצח ישראל, כזכר למקדש החרב וכסמל האמונה בבנין המקדש השלישי.
לא כל עין יכולה לראות זאת. לא כל אדם זוכה לכוון את העין האנושית שלו להיות באותו קו ראיה עם העין הא-להית. יש מי שאינו רואה אלא אבנים עתיקות, כי לבו שלו אינו אלא לב של אבן. ויש מי שלב יהודי חם ורגיש פועם בקרבו. הוא רואה גם את מה שמעבר לתמונת האבנים. הוא שומע את קולו של מי ש"עומד אחר כתלנו".
מי שהאזין היטב כששמע את קולותיהם של הצנחנים, משחררי ירושלים, בבכיים אל מול הכותל; מי שהעמיק ראות בראותו את דמעות הלוחמים המתרפקים על אבניו - זכה לפגוש את מפגש הלבבות: לבו של העם ולב האדם אשר בתוך האבנים. והוא היכול להצביע ולומר "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
