ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מחלוקת זו יש לה משמעות לכל הדורות, מפני שדור המדבר היה מצד אחד - דור דעה שקיבל את התורה ובנה את התשתית הרוחנית של בני ישראל, אך לכן מצד שני - למעידות שלו יש השלכה גם לדורות הבאים.
והנה, מכל המחלוקות של קורח ועדתו, מעמד הכהונה רק התחזק בעם. הוכח, שהכהנים בחירתם היא מפי גבוה ולא בגלל כישוריהם או מעלות אחרות. זהו עיקרון חשוב, שמסייע לציבור לקבל מהכהנים תורה והדרכה בעבודת ה'.
נמצא שמתיאור המחלוקת בתורה שבכתב ומהסבר הרקע והמניעים למחלוקת בתורה שבעל פה, אנו למדים כיצד עלינו להתייחס לבעלי מחלוקת גם אם הם נחשבים לאנשים גדולים ומכובדים, שהרי קורח בעצמו מנושאי הארון היה, תפקיד נכבד וחשוב. בעלי המחלוקת היו מחולקים לשלושה מרכיבים: קורח היה הוגה הדעות והאידיאולוג של כל הנושא, דתן ואבירם הם ה'עיתונאים' של אותם ימים, תפקידם היה לשווק ולמכור את הרעיונות שימשכו את הציבור, ואילו המאתיים וחמישים איש היו אנשים תמימים ויראי שמים באמת, שתשוקת הדבקות באלוקים משכה אותם עד שקמו נגד משה ואהרון.
חז"ל גילו לנו, שהמניע העיקרי של קורח היה נגיעה של כבוד. הוא כעס שמינו את בן דודו ולא אותו כנשיא של שבט הלוי, ומתוך קנאה קם וחלק על כל המינויים של משה, ומשך את לב כל העם באומרו שהוא רוצה שוויון: כל העדה כולם קדושים והעבודה צריכה לחזור לבכורות כמו שהיה לפני חטא העגל. דתן ואבירם חלקו על משה מפני השנאה הקדומה שהייתה להם עליו עוד ממצרים, ושאר האנשים נגררו אחריהם מתוך תמימות עד שבעטו ברבם.
לדורות אנו למדים שאם ישנו מהלך של בחירות, ומועמד מסוים מבטיח הרים וגבעות שיביאו שיגשוג כלכלי, שוויון ועוד כמה מליצות מהסוג הזה, עלינו לברר היטב האם קידומו האישי הוא העיקר בעיניו ושאר הסיסמאות הן רק כדי למשוך תמימי לב.
לפי הדרכה של תורה עלינו לבחון את המועמדים להנהגה לפי התנהגותם האישית הפרטית - יושר, אמינות, דאגה כנה לציבור וביחוד אם הם פועלים לטובת עם ישראל וחבל נחלתו. אסור להיגרר אחרי ססימאות שאין להם כיסוי. ואנו תפילה שעם ישראל ידע לבחור נציגים ישרים והגונים שיפעלו למען תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
